רסיסי שליטה

הרגע הזה שאתה חולץ ממנה בפעם הראשונה את הנעל ועולם שלם נגלה לפניך. עולם שמורכב מיופי גופני מפעים ומהדר רוחני ומנטלי. כשהאיבר הזה, שכולו קימורים אינסופיים: פיזיים שמסממים אותך ברגע, ולא פיזיים שמסמנים לך איפה אתה מולה ומה אתה מולה.

הרגע הזה הוא רגע שזרים לא יבינו, שונילים לא יבינו, שאלו שנמצאות שם למעלה לא יבינו, שאלה שעבורם זהו רק פטיש פיזי פשוט לא יבינו.

שאף אחד לא יחווה כמוך ולא יבין כמוך. כמו להסביר איך נראה צבע לא מוכר לעיוור צבעים.

פוסט בנאלי על כפות רגליים ועל הרמוניה שמתגלה בבת אחת בנפש בגוף ובשכל. משהו שלפעמים מתחשק לי לא לרצות כי פשוט זה כיף ופחות מעייף.

ולפעמים אני רק אומר תודה על כל פעם שחוויתי אותו.