1. אני משתנה (זה לא פוסט על ביזאר יא מלוכלכים)
פטישים תמיד ביקרו והלכו אצלי במוח כמו באורחן חינמי בלב המדבר.
בעיקר באו למען האמת, והעדיפו להישאר ולהתאחסן בו דרך קבע.
והאורחן עדיין לא מלא, תמיד יש עוד חדרים ריקים, משל היה המלון של הילברט.
לאחרונה (נניח שנה) זה משהו בצורה ובפרופורציות של הרגליים. לא כפות הרגליים, הפטיש הזה הוא ממייסדי המלון וסביר להניח שיש לו מניות שם. רגליים ממש, לא כל רגליים ולא בהכרח רגליים חטובות, זה משהו שקשה לי להגדיר אפילו לעצמי, איזושהי צורה מסוימת, משהו חמקמק שפתאום מופיע ודופק לי מחבת פלדה לראש באמצע היום,
והמשיכה הקינקית שזה מעורר בי. אללה יסתור.
2. המוח שלי משתנה כשאני ישן.
תהליכים שקורים אצל גברים שלא גומרים הרבה זמן:
— חרמנות שהולכת וגוברת
— ואז הפוגה שנותנת אשליה אכזרית של שליטה עצמית מוחלטת, ואין לך מושג שאתה נמצא בעין הסערה וכדאי לך לברוח, או להיכנע.
— ואז מגיעה הסופה, ובמילותיו של פוליקר בשינוי קל: ״כל דבר מזקיר לי״
ואם אתה מספיק חזק, זה הרגע שהם מגיעים. כמו הנאזגול בשר הטבעות. החלומות האירוטיים.
לא לא, לא סתם חלום עם אלמנט של תשוקה, זה קורה לפעמים. אלא כאלה שלפעמים אפשר לגמור במהלכם, כאלה שהמוח שלך משפריץ אותם לתודעה ברגע שאתה עוצם עיניים.
והעוצמה שלהם כל כך גדולה שהם נוגעים בנקודות נסתרות וקפלים נסתרים בתודעה שלך ומסוגלים לייצר משיכה לדברים שלא נמשכת אליהם קודם.
תחשבו על זה רגע: אתם הולכים לישון כשמישהו מסוים לא מושך אתכם בכלל. וקמים בבוקר עם קראש חזק וקבוע עליו שלא עובר. וכל מה שקרה בין לבין הוא שישנתם במיטה, זהו.
אחת החברות הכי טובות שלי היא כזו. היה עניין מצידה ואני לא נמשכתי אליה אף פעם.
לילה אחד כמתואר לעיל, חלום שהיא כיכבה בו ושנגע באיזה קפל עמוק בתת המודע שלי, ומאז ועד היום אני מסתכל עליה אחרת.
זה קרה לי במהלך החיים עם עוד 3-4 נשים שונות, וגם עם אקטים מסויימים.
כמו טראומה שמשפיעה פיזית על אדם. ככה החלומות האלה.
למה זה קשור? קשור.
כי מילואים וצבא, והימנעות כפויה מכל דבר, וגלי חרמנות, ואתמול בלילה עוד אחד כזה. איך אפשר לתפקד שעה אחרי זה כשיש הקפצה במוצב והמוח לא איתנו?
3. גם כפייה מייצרת אצלי את האפקט של סעיף שתיים.
כפייה יכולה לבוא בשתי דרכים:
פיזית. כפייה פיזית יכולה לגרום לי להיפתח למשהו שעד כה לא היה שם. ומאותו רגע זה שם חזק.
נפשית. יש נשים, והן מעטות, שהמשיכה הבדס״מית שהן מייצרות אצלי היא כל כך גבוהה, שהן מפרקות לי חומה אחרי חומה במוח. לא רק החומות הרגילות, גם אלו שבתוך הבונקרים העמוקים ביותר.
לפעמים כשאני פוגש מישהי כזו אני מנסה לדמיין איתה את האקטים שהכי דוחים ולא מעניינים עבורי - אם הם נשארים כאלה גם איתה - זה כנראה לא בשבילי.
אם פתאום מולה זה נראה סקסי ומדהים - כנראה שגרעין התשוקה הזה קיים אצלי, הוא פשוט עדיין לא צמח. המפגש עם בת האדם הנכונה עוד ינביט אותו בעתיד. או שסתם ארדם לי אחרי חודש של נזירות והוא יקפוץ לי בחלום וינשוך לי את הראש.
4. למה קצינות השלישות בגדוד שלי תמיד מפילות אותי?
השלישה שכיכבה אצלי בסבב המלחמה הראשון (ובבלוג) כבר עזבה, המחליפה שלה ואני לא מפסיקים לפלרטט אחד עם השני, וכיאה לי וכיאה לסעיף 2 ולרמת החרמנות הגואה שלי אני לא מצליח שלא להחליק את היחסים בינינו לאיזורים אחרים.
העובדה שהפעם אני בתפקיד פיקודי לא נותנת לי להפריע, אם מתעלמים מזה שאני משתדל שחיילים שלי לא יראו אותי מופיע עם קפה עשוי בדיוק כמו שהיא אוהבת כל פעם שהיא מופיעה בשטח ושואל אותה האם הקפה לרוחה.
בינתיים נראה ששנינו מרוצים מהסידור הזה. אני לא בטוח שהיא מנחשת בשום צורה מה עובר לי בראש הסוטה שלי.
רצוי שתגיע כבר איזו הזיה לילית ותגאל אותי מייסוריי לכמה ימים. אני לא יודע כמה שפיות תישאר בי פה עוד שבוע, ואני לא בטוח שתישאר לי סמכות כלשהי אם בטעות אציע לה עזרה בגלח״צ.
מלחמות זה לא דבר קל
