פעם בחודש במילואים משבצים אותך לתורנות מטבח, אלה החיים, וכלים לא נשטפים מעצמם.
הפעם בחודש שלי היתה השבוע (עדיין מדברים על מטבח, לא התחלתי לקבל וסת), זה לא בא בהפתעה היות ואני הסמל שמשבץ את התורנים למחלקה שלי.
העניין עם מטבחים במילואים הוא כזה: אין כוח לזה. זה יום שצריך להעביר ולסמן איקס.
אצל מנהל המטבח לעומת זאת המצב הפוך - הוא צריך תורנים מתפקדים שלא ייעלמו לו לסלולרי כל עשר דקות ושהוא לא יצטרך לרדוף ולהתקשר אליהם חמש פעמים להבין לאן הם נעלמו.
כמו כן, אחרי חיל חימוש, מטבח זה אחד האיזורים הכי גבריים בצה״ל. מתי ראיתם טבחית צבאית לאחרונה?
לזה התייצבתי שלשום. והנה הפתעה! יש חיילת שמנהלת את המטבח.
מראה של בחורה מתוקה, מנומשת, נאה בהחלט ומסתובבת שם ומחלקת הוראות.
ואני שבחיי שלא היה לי זין לרבע משמרת באמצע הסבב הזה, הזדקפתי בבת אחת.
״את הבוס פה?״
״לקרוא לך הבוסית או שיש לך שם״
אלה היו הפלירטוטים הראשונים, היא צחקה
אני לא יודע אם היא חשבה שאני בקטע שלה או פשוט נהנתה מזה שהיא קיבלה חייל צייתן במיוחד אבל מהר מאוד היא הצמידה אותי אליה למשימות ואני שיתפתי פעולה כמובן והמשכתי ללכת בעדינות על החבל של להתנהג רגיל אבל כנוע (לשאלת מי שיגיד שיש פה הטרדה, לא, לא היה שום דבר חריג או מיני כלפי חוץ, רק בראש שלי)
זה המשיך ללשאול אם זה בסדר שאעצור לקפה או אלך לשירותים, ובאיזשהו שלב היא כבר היתה בתוך הדמות ואמרה לי ״קח עוד עשר דקות אני הולכת להעביד אתכם בפרך כשתחזרו״
מה רע לה בחיים. קיבלה מילואימניק עם מרץ של סדירניק בטירונות שמפחד לחטוף שבת.
אתמול כשכבר לא הייתי חייל שלה יותר וחזרתי למחלקה שלי עברתי ליד המטבח
״בוקר טוב ניר״
״בוקר טוב ביג בוס״ החזרתי לה בהצדעה.
היא נקרעה מצחוק.
״יאללה בוא למטבח שוב אני צריכה חיילים שבאים לעבוד״
לא גיליתי לה שאני זה שמשבץ את התורנים, ושאני בהחלט שוקל לבוא שוב לפני סוף הסבב.
לאחרונה בעבודה הכניסו עובדת חדשה תחתיי, פתאום להיות צמוד למישהי שניהלה אותי ברמת העשר דקות פה עוד עשר דקות בוא איתי לשם - מרענן כל כך. חי כל כך. מעיר אותי כל כך.
כמו שאמרתי בכותרת - נשלטים נהנים יותר.