שלוש תמורות אשר לרוח אשמיעכם: איך יהיה הרוח לנשלט והנשלט לשולט ולבסוף השולט לילד.
משא רב יכביד על רוח האדם, רב מנשוא. ואולם, הרוח אשר רוצה ביותר מהאדם היא המחפשת את המשא הכבד ביותר.
"ומה הוא המשא הכבד ביותר?" כה יאמר הרוח וירד על ארבע כי ירצה במעמסה הגדולה ביותר. "ומה הוא הקשה ביותר, הו גיבורים?" – כה ישאל הרוח- אמרו לי מה הוא, ואשא בו ברצון.
וכי לא זה: לסבול כאב נוראי עד כדי הנאה ממנו? לאחוז בהשפלה על מנת לזרוק את האגו?
וכי לא זה: לבטל את העצמי בפני האחר, כדי להכיר את העצמי באמת?
וכי לא זה: לבקש את המקומות בהם אנו סובלים, כדי שנלמד מסבלנו?
וכי לא זה: לבוז לעצמנו כדי למצוא אהבה עצמית אמיתית?
וכי לא זה: לבטל את עצמי בפני העצמי, וכך לחשוף את הנפש שמתחת למסיכות?
את כל זה, שאין כבד ממנו, לוקח הנשלט על עצמו, כמוהו כנשלט הסוחב את קניות מלכתו.
ואולם בסאב-ספייס מתחוללת התמורה השנייה: כאן יהיה הרוח לשולט, את החרות האמיתית יבקש לצוד לעצמו ולהיות אדון לעצמו.
כאן יבקש את אחרון אדוניו: להיות לאוייב לו ולאחרון אלוהיו, להאבק עד נצחון עם הדרקון הגדול.
אך מיהו הדרקון המה? הוא הפחד המפעפע בבסיסה של הנשמה, המגמד את הרוח. הדרקון הגדול עומד למכשול לו בנצנוצי זהב, חיית קשקשים, ומעל כל קשקש של פחד זוהר זהבית.
פחדים, שגילם אלפי שנים, מנצנצים על פני קשקשים אלה, וכה דברו של אדיר הדרקונים: "פחד של הדברים כולם - הלא רק בליבם הוא שוכן".
"ומה הוא הפחד עלי עתה להביס?" שואל השולט, מניף את שוטו באוויר בהתגרות. "הו דרקון, גש הלום והכיתיך!" – צועק השולט – ומקמץ את אגרופיו.
וכי לא זה: הפחד מהבדידות הקרה והאומללה?
וכי לא זה: הפחד מלהיות ככל האדם, מוצר נוסף בפס יצור?
וכי לא זה: הפחד מעצמנו, הפחד להיות באמת חופשיים להיות יותר מהאדם?
וכי למה דרוש השולט שיביס את הפחד? כי הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט. הפחד הוא הגשר שעל הרוח לחצות במסעה לעל-אדם.
ואולם הגידו נא, אחי, וכי מה בכוחו של הילד שאינו בכוחו של השולט? ולמה זה עוד חייב השולט ליהפך לילד?
כי הילד הוא הבגרות המנטלית והרגישות הילדותית. כי הילד הוא האהבה הבוערת והנתינה מלאת הרוך. כי הילד הוא הידע המלא והתמימות העדינה. כי הילד הוא המטרה שבסוף והחדווה שבעשייה.
אכן, אחי, למשחק הבריאה נדרשת אמירת-הן קדושה: עתה אין הרוח מבקש אלא את רצונו שלו עצמו. אבוד העולם זוכה בעולמו שלו.
שלוש תמורותיו של הרוח מניתי בפניכם: איך היה הרוח לנשלט, והנשלט לשולט ולבסוף השולט איך היה לילד.
כה אמר לאזרוס לונג.
(10 נקודות למי שמזהה על מה זה מבוסס. אם מישהו\י יזהה את הרפרנס באמצע בלי גוגל, אני אתחתן איתו\ה בו במקום)
