שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילה לא שקט

השקט סביב צורח בתוך הראש, הרעש מבפנים מטלטל. אני עוצם עיניים ומספר לעצמי סיפור לא מרדים.
החיים סבבה, תודה.
לפני 11 שנים. 22 באוקטובר 2013 בשעה 8:17

כהקדמה לפוסט זה אני רוצה להדגיש שאני לא מתלונן. אני בסך הכל מהגג קלות, חושב בקול רם או ליתר דיוק מביא בליל מחשבות אל מעבד התמלילים.  

הרבה זמן אני חג סביב הכלוב ועד רגע מסוים, לא הרגשתי בצורך או ברצון להירשם ולהיות חלק מ... היה לי נוח לשבת מהצד ולקרוא. היה טריגר מסוים שלכבודו נרשמתי וגם התחלתי לכתוב את הבלוג הזה. מצאתי שאני נהנה, תמיד אהבתי לכתוב.  

משונה לי שכל כך מעט קוראים אותי, עוד יותר מוזר לי שכל כך מעט מגיבים לי,  בזמנים אחרים, במקומות אחרים, פונקתי ואולי גם זכיתי לכך שמילותיי נקראו על ידי רבים שגם הגיבו, שיבחו, ביקרו ובעיקר ניהלו שיחות.  

אני מניח שמיעוט התגובות והצפיות נובע מכמה סיבות: אני לא מוכר, ממעט להגיב בעצמי לאחרים; ניק לא מוצלח שבחרתי שלא ממש מעורר ליצירת קשר; הסטטוס - נשלט.   

"עבדים יש כאן כמו זבל" כתבו כאן יותר מפעם אחת, במשך תקופה מישהי ניהלה בלוג עילג בשם "זבלה של עבדים", הרוח הנושבת פחות או יותר היא שגברים נשלטים הם לא רק בתחתית הסולם החברתי, אלא כל ייעודם הוא לגרום לעונג לנשים שהכריזו על עצמן כשולטות.  

אני לא רגיל להיות 'זבל', מעולם לא חשבתי על עצמי או על מישהו אחר במונחים שכאלו, מעולם לא הייתי בתחתית הסולם החברתי , מעולם גם לא ראיתי את ייעודי בחיים לגרום לעונג ולספק אנשים אחרים, לבטח לא להיות מנוצל (אני קורא ולא מאמין למקרא עיני). אמנם תמיד היו לי פנטזיות על השפלות על התמסרות, על נתינה, אבל איכשהו תמיד הן עמדו על בסיס הדעה כי מדובר בשני בני אדם שבוחרים ליהנות זה מזו בדרך מסוימת, דרך שבתחילתה יש איזושהי התנסות ושיח ובמהלכה הולך ונוצר קשר שבו אחת למעלה, אחד למטה אבל בכל מקרה כל אחד מהצדדים צריך להיות מסופק, גם אם אנו מדברים על סיפוק מזן אחר.  

בפוסט מתחכם מידי, ניסיתי גם לתאר מוטיבציית כניעה גם לאחר גמירה. לא בטוח שהצלחתי להבהיר את כוונתי והאמת היא שאני לא בטוח שאכן תהיה בי מוטיבציה שכזו, לבטח לא בהתחלה. כן המניע לכל העניין הוא גם מיני.  

נהיר לי כי חוקי ההיצע והביקוש פועלים כאן במשנה תוקף. יש הרבה גברים שרוצים להיות נשלטים ברמה כזו או אחרת, מעט יחסית נשים שרוצות לשלוט על הגברים, על כל אחת יש בערך כמה מאות, אז מטבע הדברים כל אחת בוחרת את הטוב ביותר עבורה. כשאני כותב את זה, אני נזכר שלפני כעשרים שנה לערך, חיפשתי דירה בתל אביב. על כל דירה טחובה ומעופשת היו עשרות קופצים שעמדו בתור, העלו את המחירים, נכונו לחוזים דרקוניים, הסכימו לבצע שיפוצים ותיקונים על חשבונם, רק כדי להיות מועדפים על ידי בעלי הבית ואני... עברתי לר"ג שבזמנו שוק הדירות השכורות היה שם שפוי יותר.  

אני מאד נהנה לכתוב ולקרוא כאן, אין לי תלונות, וטענות, אני מאמין שאיש באמונתו יחיה, אבל נראה לי  שמתישהו במוקדם או מאוחר אחזור אל הצללים ו/או אולי כדאי לחפש מגורים ברמת גן.  

valina​(אחרת){M&A} - מקסים מקסים מקסים!!!!!!!!:)
מאוד מתחברת
מאוד

אז נכון, אני בעמדת כאילו "נשלטת" הרבה לפני בחורה חמדמדה עם חלומות ושכל
ויש יותר שולטים מנשלטות, אז אנחנו במצב שונה אך דומה
אבל עדיין
אותה סיטואציה (כשמגיעים הלכה למעשה)
אותה הדרך הזולה בה בוחרים ללכת
רק שבנות יכולות להיות הרבה יותר אכזריות מבנים
נו..מה חדש :)
לפני 11 שנים
valina​(אחרת){M&A} - ואני לא עברתי לתל אביב מפרנציפ!
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י