לפני 7 שנים. יום שבת, 29 ביוני 2019 בשעה 22:33
הערב פגשתי כמה מכרים ומכרות רחוקים שלא ראיתי נצח.
היה נחמד. מעניין. מצחיק. משלים פערים.
מחשבות
1. הייתי הכי מלאה, ביחס לכל הרזות.
לכאורה, הייתי אמורה להרגיש ביחס למוסכמות החברה פחות מוצלחת כי אני לא מאד רזה אבל וואלה, חזרתי הביתה עם תחושה סופר סקסית.
אני בטוחה באופן כללי שאם הייתי קצת יותר רזה, הייתי מושכת יותר אנשים בעולם אבל כמו שכתבתי משפט קודם
וואלה, אני מרגישה לרוב סופר סקסית. מרגישה שווה לגמרי לזוגיות ובתוך הזוגיות, מרגישה שאני אושר צרוף במיטה. העניין הוא שאני ממש מבסוטה מעצמי כמעט תמיד.
2. חזרתי הביתה והתגעגעתי אליו. התגעגעתי אליו אחרת. חזרתי שיכורה וברור לי שאם היינו עדיין בזוגיות, הוא כבר היה ישן במיטה.
הוא תמיד סירב ללכת לישון בלעדי והתעקש להירדם בישיבה לצידי ורק כשאני הלכתי לישון הוא הצטרף אלי.
כל מה שהתחשק לי הלילה זה לזלוג למיטה, אליו. להתרכבל בו. לתת לו לחבק אותי עם הידיים הארוכות שלו. לעשות סקס של אחד שהתעורר לסקס ואחת שיכורה. סקס כזה שאני מכירה איתו. שמעיף אותי לגבהים, נותן לי להיות בתחושות ויחד עם זאת, לא קשורה לפה. מתחשק לי לאהוב ולתת לו לעטוף אותי בהמון אהבה.
התחשק לי לספר לו שיתופים ומחשבות שיש לי על האנשים, על מה היה, על דינמיקות, אנרגיות, התנהגות.
אבל זה שייך לעולם אחר, של זכרונות ואהבה שאין ולא יהיה לה יותר מקום בחיי.
3. אני זקוקה לחופש בו לא אראה אנשים, לא ממש אדבר עם אנשים, לא ממש כלום פרט לעצמי שזה על סף שווה ערך לחמצן בתחושות שלי כרגע.
זה לא הולך לקרות בקרוב. בדיוק חזרתי מחופשה, רק שזו חופשה שהרגישה לי מאד עמוסה. עוד כמה חודשים יהיה חופש נוסף שאני קצת חוששת ממנו כי יהיה מאד עמוס עם עוד אנשים.
ואני
כל מה שאני רוצה זה את עצמי כרגע. רק לקצת. במספיק ימים, לא קצר. כזה שאוכל לקחת מספיק אוויר לתקופה הקרובה.
איכשהו העומס לא יורד, רק מתחלף בעוד משימות, אחרות, מעניינות. למעשה מרתקות בחלקן אבל אני חייבת רק שבוע או שבועיים של מנוחה ואז לחזור למרוץ. מבחינתי לחזור למרוץ בשיא, רק בבקשה, נשימה קודם
אולי אהבה עם מישהו מיוחד, שטיפונת יחזק גם אותי לשם שינוי, ולא רק אני את כל העולם.
כרגע זה מה יש
ולמעשה, בקושי יש לי זמן לחשוב על מה שיש. אני רק עסוקה בלרוץ.
