ואני רוצה את זה גם

דווקא היום זה מעורר בי יותר כעס מהרגיל עם תחושה של בחילה.
וכן, זה מצב רגיל בארץ. לא בכל מדינה אבל בארץ בהחלט זה מצב קבוע, להיות מוטרדת, מוחפצת, לקבל הערות והודעות על הגוף שלך, המיניות שלך מזרים או מכרים שהם לא בני הזוג שלך.

התעוררתי הבוקר, התאפסתי, נמרחתי קלות והחלטתי להיכנס לאפליקציית ההכרויות (הונילית). בטח זה שמתכתב איתי שלח הודעה.

כתבתי לו חזרה ואני ממש לא סגורה על הכיוון שלו. המשכתי להסתכל באופציות שהאתר מציע. 
הוא מקפיץ תמונה של מישהו שכתב לי הודעה. אני פותחת אותה בתום כדי לקבל ישירות לפנים הטרדה מינית דוחה.
הוא גם פתח במשהו כמו יפה שלי
שלי?? מי מכיר אותך בכלל יא חתיכת עולב
(קצת מזכיר לי הרבה מבאי הכלוב שכותבים שלום מלכתי או משהו בדומה בהודעת פתיחה. תמיד מגוחך, בעיקר כי מנותק מהמציאות וההקשר)

בכל אופן, עווית הטבע כתב את היפה שלי ובחר להמשיך את המשפט עם התייחסות, ורק עם התייחסות, לגודל השדיים שלי.

זה ממש מציק לי, מכעיס אותי בעיקר.
משום מה כאן הרבה פעמים אנשים גם חושבים שזה לגיטימי כי זה אתר בהקשרים מיניים 
למה זה לגיטימי אין לי מושג

אין לי מושג למה מישהי צריכה להתמודד עם צורה כזו או אחרת של הערות מיניות מאדם שהיא לא בחרה להיות איתו באינטרקציה מינית
בין אם זה באתר ונילי ובין אם זה כאן
אין לי מושג איך אדם (לרוב זכר אך לא רק) חושב שזה לגיטימי 
אין לי מושג למה מישהו לא מבין כמה זה לא נעים או מבין ובוחר להתעלם ולהמשיך בהטרדות (הכנראה שיטתיות שלו) שלי ושל עוד הרבה נשים 
אני לא מבינה איך מבנה מנטלי-רגשי כזה עובד ואיך האדם הזה חושב שהוא יגיע לאן שהוא רוצה דרך הטרדה והחפצה


עצבנית וממש ממש רוצה לעשות לו שיימינג רק שאין למי אז נשארת עצבנית.
יעבור לי עוד כמה דקות, בטח אחרי קפה ואולי ארוחת בוקר 

ידוע שאני מזלזלת בפרופילים ממש גרועים, חסרי תוכן ואישיות באתרי הכרויות

מצאתי את עצמי משועשעת כשפתחתי פרופיל שכתב על עצמו רק 

Me me me me me

, עברתי לפרופיל שכתב רק

Words words words

הבא כתב על עצמו רק

...

והאחרון אפילו השכיל לעשות וחסך בנקודה כך שהתוכן המעמיק שהוא השקיע במי שמולו היה

..

זו לא אני, זה אתם 😉

ואני תוהה מתי אראה פרופילים נורמליים באתר הכרויות, כאלו שיעשו עניין ראשוני ולא שאצטרך לקרוא חוש הומור יבש ולא מצחיק שגם לא נותן שביב כיוון מי מולי.

כמה אדם טיפש וחסר הבנה לאיך נעים להכיר ומה צריך באופן בסיסי בשביל שההתחלה תיהיה זורמת.

מתי אנשים יפסיקו להציג את עצמם בצורה הבאה

I'm a horrible person, my friends say they wish they had never met me at all.

זו סתם דוגמא. 

יכולתי הרי להעתיק אלף אחרות, כל אחת בסגנון אחר ולכולן אותם עקרונות משותפים.

אני חסרת זמן אבל רגשית מוכנה להכיר פרטנר

או לפחות, ככה ממש נדמה לי.

יהיה נחמד להכיר מישהו בנעים (:

אתמול אפילו הייתי חולה ליום אחד עם חום, מה שלא קורה כמעט אף פעם.

עמוס עדיין לקצוות.
ועדיין, קורים מלא דברים טובים (:

הערב פגשתי כמה מכרים ומכרות רחוקים שלא ראיתי נצח.
היה נחמד. מעניין. מצחיק. משלים פערים.
מחשבות

1. הייתי הכי מלאה, ביחס לכל הרזות.
לכאורה, הייתי אמורה להרגיש ביחס למוסכמות החברה פחות מוצלחת כי אני לא מאד רזה אבל וואלה, חזרתי הביתה עם תחושה סופר סקסית.
אני בטוחה באופן כללי שאם הייתי קצת יותר רזה, הייתי מושכת יותר אנשים בעולם אבל כמו שכתבתי משפט קודם

וואלה, אני מרגישה לרוב סופר סקסית. מרגישה שווה לגמרי לזוגיות ובתוך הזוגיות, מרגישה שאני אושר צרוף במיטה. העניין הוא שאני ממש מבסוטה מעצמי כמעט תמיד. 

2. חזרתי הביתה והתגעגעתי אליו. התגעגעתי אליו אחרת. חזרתי שיכורה וברור לי שאם היינו עדיין בזוגיות, הוא כבר היה ישן במיטה.
הוא תמיד סירב ללכת לישון בלעדי והתעקש להירדם בישיבה לצידי ורק כשאני הלכתי לישון הוא הצטרף אלי. 

כל מה שהתחשק לי הלילה זה לזלוג למיטה, אליו. להתרכבל בו. לתת לו לחבק אותי עם הידיים הארוכות שלו. לעשות סקס של אחד שהתעורר לסקס ואחת שיכורה. סקס כזה שאני מכירה איתו. שמעיף אותי לגבהים, נותן לי להיות בתחושות ויחד עם זאת, לא קשורה לפה. מתחשק לי לאהוב ולתת לו לעטוף אותי בהמון אהבה.
התחשק לי לספר לו שיתופים ומחשבות שיש לי על האנשים, על מה היה, על דינמיקות, אנרגיות, התנהגות. 

אבל זה שייך לעולם אחר, של זכרונות ואהבה שאין ולא יהיה לה יותר מקום בחיי.

3. אני זקוקה לחופש בו לא אראה אנשים, לא ממש אדבר עם אנשים, לא ממש כלום פרט לעצמי שזה על סף שווה ערך לחמצן בתחושות שלי כרגע.

זה לא הולך לקרות בקרוב. בדיוק חזרתי מחופשה, רק שזו חופשה שהרגישה לי מאד עמוסה. עוד כמה חודשים יהיה חופש נוסף שאני קצת חוששת ממנו כי יהיה מאד עמוס עם עוד אנשים.

ואני

כל מה שאני רוצה זה את עצמי כרגע. רק לקצת. במספיק ימים, לא קצר. כזה שאוכל לקחת מספיק אוויר לתקופה הקרובה.

איכשהו העומס לא יורד, רק מתחלף בעוד משימות, אחרות, מעניינות. למעשה מרתקות בחלקן אבל אני חייבת רק שבוע או שבועיים של מנוחה ואז לחזור למרוץ. מבחינתי לחזור למרוץ בשיא, רק בבקשה, נשימה קודם

אולי אהבה עם מישהו מיוחד, שטיפונת יחזק גם אותי לשם שינוי, ולא רק אני את כל העולם.
כרגע זה מה יש

ולמעשה, בקושי יש לי זמן לחשוב על מה שיש. אני רק עסוקה בלרוץ.

נדיר שאני בעניין של שיחה בפרטי.

לא מתאים ונוח לי להכיר מפה ושיחות סתם, משמימות לי את הנפש כך שכמעט אף פעם לא יוצא לי כבר לצוטט.

אתמול שוחחתי עם מישהו בגילי, אינטילגנט ומעניין. 
עדיין ההיכרות בפורמט הזה קשה לי אבל התחדדו לי עוד דברים דרכו

עניין, צורך בלימוד וגילוי דברים חדשים זה משהו שחשוב לי וחשוב לי שיהיה גם לבן הזוג שלי. סקרנות, כמיהה לגדול בידע וביכולות.

היום אין לי כמעט צורך לשלוט במישהו. בטח שלא לנתב לשם את החיים שלי.

אני כן אדם אסרטיבי מאד ולא אכפת לי שבן הזוג יהיה כזה שיותר זורם לכיווני. ציות עיוור לא מעניין אותי ואפילו יעשה לי טארן אוף במערכת יחסים. גבר שמפנק מתוך עצמו ולא כי מישהי גוערת / צועקת / דורשת עושה לי את זה מאד כמו שחלקו השני של המשפט, אם יש בזה צורך, לא מתאים לי כלל.

משהו באיך שהוא תיאר את מערכת היחסים שהוא מחפש, דייקה לי בעוד טיפונת את שלי. לא חידשה שום דבר אבל היה נחמד לרענן את המחשבה (:

אני מודה, לא רק שאני לא מתחברת לכל סטייה, יש כאלו שאני לא מבינה.

מכבדת, שיבושם, בכייף שלו/ה ידה ידה ידה

רק לא מבינה

קראתי פרופיל של קרוסית, היא כתבה שגרפסים קולניים מחרמנים אותה

קצת שעשע אותי
אין כמו אנשים מקוריים, סוטים ולא מזיקים (: 

חלמתי שמישהי הגיעה אלי כשישנתי (לחלום על זה שאת ישנה זה תמיד מעניין) ושתוך כדי שהתעוררתי היא אמרה לי שאני ממש יפה

אין ספק שסופר נעים להתעורר ככה (:

אני לא צינית

זה משהו שמעסיק (ולעיתים אם היה דייט רלוונטי, גם מטריד) אותי כבר הרבה שנים.

שפתיים צרות פחות מושך אותי ואני מאד אוהבת גבר עם שפתיים גדולות.

תמיד הייתי עם הסוג השני.

נשיקה של מגע שפתיים בשרניות על שלי יכולה להמיס אותי.
בנשיקות צרפתיות אני זורמת לעיתים רחוקות.

מכאן, איך מתנשקים (ונהנים) עם מישהו חסר שפתיים?, איך מתנשקים נשיקות ארוכות אם אין שפתיים לנשק?

*שואלת בשיא הרצינות
 

זה כבר יותר ממה שעניין אותי לקדם בחצי שנה האחרונה.
זרמה שיחה, הוא נראה נחמד, מחפש כמוני, קשר רציני, נשמע אדם מעניין והיה לי נעים בסהכ.

הוא היה חמוד ובסוף הדייט אמר שהיה לו נחמד ושאל אם ארצה להיפגש שוב ושאל את אותו הדבר גם היום בהודעה.

אני מוצאת שהפשוט, הנעים והישיר מרגיש לי הכי נכון, קל וכזה שעושה חשק להתקדם.

סוף סוף לא נשאלתי שאלות דוחות, לא במקום בדייט ראשון (או בכלל) כמו האם היה לי קטע בדסמי עם האקס שלי (??????????? עדיין מדהים אותי שמישהו באמת שאל את זה ועוד לקח לו זמן לשחרר) או ראיתי איך מולי אדם הופך לחסר ביטחון והיסטרי עם שאלות לא במקום (באופן קיצוני לא במקום) כי האקס שלי / אנשים שיצאתי איתם מערערים את הביטחון שלו

אז גם בהתבוננות רק על מה שהיה וגם בהשוואה לכישלונות האחרונים, היה טוב.

מצד שני, עם כל הדברים הטובים, הלב שלי כל כך פגוע מהאקס שלי, אדם שאני עדיין מגלה עליו דברים דוחים, שאני תוהה אם יקח לי זמן להרגיש רטטים. בנתיים זה נשאר בנעים אבל לא יותר מזה.

בשביל הרקורד - לוקחת את הנעים וההתקדמות האיטית בשמחה!
מתאים לי יופי, מקווה שגם לו