ואני רוצה את זה גם

כתבתי פוסט לפני שעה בערך
אני מלאת מחשבות בזמן האחרון ולכתוב תמיד עשה לי טוב.
אז אני מקבלת הודעה שהוא הבין שאני אישה שמנה (מתי כתבתי את זה בדיוק?? כתבתי שאף פעם לא הייתי רזה. אני במשקל תקין לחלוטין, בריא ונפלא, פשוט לא יושבת על מונח הכוסית האונרקטית והקימורים שלי ישארו איתי כשאעלה במשקל ואני בטוח שאעלה וכשארד במשקל ואני בטוח שארד) בקיצור הוא הבין שאני שמנה ושלא אכפת לו להכיר ולחיות עם אישה שמנה.
אז תודה שלא אכפת. זה מרטיט אותי מבפנים "לא אכפת לי", זה מגרה לי את החושים, מרטיב לי את הנקבים

רק אל תרעיף עלי יותר מחמאות מזה כי אני מרגישה שאנחנו בשיא ואני לא יודעת איך נעבור את הרף הגבוה הזה ולאן נצמח!
כוונות טובות, דרך פחות מוצלחת להעביר אותן. אני בן אדם של מילים, מילים כאלו זה טארן אוף אוטומטי.
כמו לכתוב לי בתגובה (באמת הרגשתי שזה מכל הלב) שטוב שאני מקבלת את עצמי.
אז התגובה היא לא העניין. זה איך אנחנו מפרשים מילים (כולל אני, כל הזמן) 

כתבתי שאני אוהבת את עצמי ממש. באמת שאוהבת. נעים לי רוב הזמן עם עצמי. לפעמים לא נעים לי עם היקום אבל זה כבר משהו אחר.
בעבר קיבלתי את עצמי. היום אני בין מבסוטה למאד אוהבת. לכתוב לי שטוב שאני מקבלת את עצמי זה מרגיש כאילו מישהו מלטף לילד הלא מקובל של השכבה את הראש ואומר לו שהוא מוצלח כמו שהוא.
את זה אף פעם לא הייתי צריכה וזה חטא לכל מה שכתבתי על כמה אני נהנית מעצמי היום. 
זה מרגיש כאילו מישהו בוחר בכח לראות אותי כציפור שבורת כנף שצריך לעודד אותה במקום להבין את מה שאני כותבת.
זה כמו הפרופיל הכל כך מצומצם שלי בו כתבתי שלא מתאים לי שולטים - מה זה לא מתאים? זה דוחה לי את הנשמה, טארן אוף זה מיני הגדרה לאיך שאני חווה שולטים
מירב הפונים אלי הם שולטים. בשביל מה?
איזה חוסר כבוד למי שמולכם

כתבתי שלי לא מתאים. לא שאלתי מה אתם מחפשים כי זה לא מעניין אותי. לא מעניין שאתם לא באמת שולטים, שהפרופיל ישן, שהתחברתם אלי, שאתם גם מחפשים זוגיות (אחלה. מפרגנת. רק תפנו למי שתעשה לכם טוב ומי שתרצה אתכם) ויש עוד כל כך הרבה הסברים ללמה אני צריכה להכיר אותם ולא באמת יודעת מה נכון לי - הרי הם שולטים והם יודעים יותר טוב ממני שאני צריכה להכיר אותם (;
בכלל, אני קוראת כאן הרבה פרופילים ואחת לזמן מה (יותר מדי אחת לזמן מה) נתקלת בפרופיל בו אני קוראת את החזרה על אותן המילים בצורות שונות, פעמים רבות דגשים שהיו בתאריכים שונים בהן בעיקר מנשים (אבל גם גברים,, בעיקר שוב כלפי גברים, מס 2 זה מול עלובות שלא מאמינות / רוצות / מסוגלות לקיים את עצמן ורוצות להתעלק על מישהו) מבקשות שכך וכך לא יפנו אליהן ואז הן שוב מדגישות ואז שוב.
כי אנשים פה לא מקשיבים ולא מכבדים רצונות ומילים מפורשות של אחרים.
אני יודעת בדיוק איפה אני נמצאת. אני מכירה את הכלוב בסביבות ה 15 שנה. אז בהחלט מכירה. לא הקטע שלי יותר, אבל צריכה מישהו שהוא לא במשבצת המיין סטרים אז זו עוד אופצייה להכיר מכאן. אבל כשאני כותבת שאני לא בקטע - מה חושב אותו אחד שמת לדברים ספציפיים מעולם הבדסמ? למה לפנות אלי? אני הרי לא רוצה מישהו כמוהו אז המינימום הוא לכבד את הרצון שלי ואם לא את שלי - לאהוב את החשקים והצרכים שלו קצת יותר ולא להתעלק על מישהי רק בגלל ששנינו באתר.
צר לי על העילגות חבל לי על חוסר ההבנות ולאחרונה (הגיע מהר מדי, אתם מציפים וחונקים ומתווכחים בטיפשות על מה שמיותר להתווכח עליו) לאחרונה אני פותחת את הפה שלי ושמה מראות אגרסיביות לגברים שציינתי מראש שהם לא מתאימים שפונים בלי הפסקה.
אני עוד לא שם אבל אני צריכה או להירגע מפתיחת הפה הגדול שלי או להתעלם (מה שאני מתחילה לעשות כבר יותר) או פשוט לצאת מהאתר.
יאללה, בחורצ'יק, תגיע עם שכל חריף, עם תובנות, הבנת הנקרא (מלאה) מתקשר וורבלי, לב עצום ורצון לזוגיות - תזיז תתחת לפני שהטמטום שלא נגמר פה ישבור את רוחי ואני אעלם