ואני רוצה את זה גם

2 תקופות התבגרות היו בחיי. 

הראשונה - בזמן שכולם התבגרו אני עשיתי את אותו הדבר רק ביותר קשה מהרבה סיבות, חלקן בחירה שלי, חלקן כי לא מצאתי אופציה אחרת וחלקן כי החיים - החיים..
ועכשיו אני בסוף תקופת ההתבגרות השנייה והנפלאה שלי. מרגישה שאני מלאה בכלים מדהימים וחדשים או ישנים ומשופרים לחיים.
אני רואה את זה כל הזמן באיך שאני מגיבה וגם איך שלא. באיך שאני חושבת ובעוד המון דברים.
אני עדיין מתאפסת בארץ ולא פשוט לי. כבר כאן כמה זמן ומרגישה שהמוכר לא מוכר עד הסוף. לפעמים קצת מערבב ולפעמים קצת מבלבל אבל סך הכל בסדר כי אני לוקחת את הזמן וזה נפלא כי עוד שנייה אני במירוץ בחזרה.
אני עכשיו משקיעה בי. באיך שאני רוצה לחיות ועם מי. איך יראה הקשר שאני רוצה ועל איזה יסודות הוא יבנה.
אני מגיעה לבחירות שלי ממקומות שונים, חדשים וזה כל כך מרגש ומשמח לראות מי אני היום.
אף פעם לא הייתי רזה. לפעמים הייתי בגירוד של השמנות מלמטה ולפעמים פשוט מלאה.
פעם אם היה נדמה לי (בעיקר כאן כי אנחנו לא רואים תמונה) שמישהו בקטע של רזות אני הייתי חותכת כי לא רציתי לשמוע שלא נמשכים אלי.
היום, אני מוצאת את עצמי כבר כמה פעמים חותכת לא מתוך פחד אלא מתוך כל כך הרבה אהבה עצמית. אני באמת מחבבת עד עצמי המון כבר הרבה זמן. לא מושלמת!, רחוקה מזה ויש לי עוד כל כך הרבה ללמוד ולגדול ולהתפתח. יש לי חיים שלמים לשפר את עצמי אבל אני תמיד עובדת על הדרך שלי ומרוצה לראות את ההתקדמות לאורך השנים.
עכשיו אני אוהבת את עצמי מספיק בשביל לסרב למישהו כי אני רוצה שהוא יעוף עלי, כי לי זה חשוב שיהיה לו רעב בלתי פוסק אלי ולא כי אני מפחדת לשמוע סירוב או דחייה.
לא מתאים היום זה ממש לא נורא וגם אם יתאים ואז לא יתאים, זה יכאב ויהיה עצוב אבל גם לא נורא.
למדתי כל כך הרבה על העושר של החיים, יש כל כך הרבה לעשות ולראות וגם כל כך נעים לא לעשות כלום ולבהות בטלויזיה. 
למדתי לייצר את האושר שלי בעצמי ומי שבא למסיבה, זה מי שאני מזמינה
נעים. נעים ממש להיות אני החדשה