ואני רוצה את זה גם

כותבת ועוצרת באמצע. טיוטה. ושוב. טיוטה.
אולי זה חשוף לי מדי. אפילו כאן. 
והנה אני מוצאת את עצמי מתחילה לכתוב בפעם השלישית הערב .
קצת לפני שחזרתי ועכשיו כשאני כאן כבר טיפונת, אני לא מצליחה להפסיק להתגעגע לתחושה שהיתה לי איתך.
אני מתגעגעת לעיניים האלו שבורקות אלי עם חיוך ענקי ומחמאות שלא מפסיקות מהרגע שאנחנו נפגשים ועד הרגע שאנחנו נפרדים.
לא הכל היה אמיתי שם אבל זה הרגיש יותר מאמיתי.
לריב איתך (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ואחרי 5 דקות להפסיק כי אתה דופק לי חיוכים בלי הפסקה. אוף איתך, למה אתה מחייך? כי אני נהנה לראות אותך ואתה באמת מבסוט כמו ילד. איך אפשר להמשיך לכעוס?
אני מתגעגעת למישהו שיחמיא לי בלי שליטה מכל הלב כמוך. 
אני מתגעגעת לתשוקה כזו מטורפת. לך אין גבול ולי אין גבול וזו היתה אולי חוויה של פעם בחיים ככה, החיבור בין שנינו.
בעשור האחרון היו לי 2 פרטנרים לא משהו. מישהו שניסיתי סטוץ איתו אבל היה כל כך גרוע שאפילו את הבגדים לא הורדתי והשאר היו עונג עילאי. עילאי או יוצא דופן.
זו באמת אני יותר מאשר שזה אתם (: אבל למי אכפת? העיקר שנעים.
אבל אני מתגעגעת לחוויה כמו שהיתה לי איתך. אני מתגעגעת ללהתנשק בלי להפסיק, לגעת כל הזמן, להזדיין עוד ועוד עד שכל הגוף כואב מתשישות.
אני ידעתי מהרגע שראיתי אותך שאני נמשכת אלייך ברמות הזויות. הפתיע אותי שאמרת לי אחרי כמה זמן ששנים לא נמשכת למישהי ככה.
יותר הפתיע אותי שטרחת להדגיש בפני שאני הזיון הכי טוב שהיה לך בחיים, אחרי שעברת על רוב ת"א לפני והוספת שהכמה שהיית איתן כשאני כבר לא הייתי בארץ, היו משעמממות אחרי ושזה כבר לא כייף להזדיין עם אחרות אחרי שהיית איתי. ואתה מלך הזיונים וזה לא יחזיק מים אבל מחמיא. וואלה מחמיא.
היית כל כך מתוק כשהסברת שזה לא סתם! שזה לא היה פעם אחת טוב, שזה היה כל פעם ככה איתי.

ואיתך לא הייתי צריכה כלום. אנחנו היינו מספיקים. לא תפקידים ולא אטרקציות ולא מקומות ולא פטישים. איתך נמסתי.
ואני יודעת שזה אחד הדברים שעשו לך את זה בי.
ריגש אותך והחמיא לך לאגו והדליק אותך בטירוף לגעת בי, רק להניח יד או ללטף ולראות אותי נמסה או מפרפרת. ואז העלית הילוכים, עוד ועוד, שעות. אני גם נהניתי לעשות לך ולעשות בך דברים אבל שנינו יודעים שרמות הרגישות שלי למגע הן לא משהו שנתקלים בו כל יום. פעם אחת ניסיתי להסביר לך, כשהיית מסטול והכל היה פי כמה וכמה בעוצמות עבורך, ניסיתי להסביר לך שזה בערך מה שאני מרגישה על דרך קבע. שזה נפלא אבל לפעמים גם מתיש אותי לחוות הכל כל כך חזק.
הגעתי איתך למקומות שלא חוויתי בעבר וזה הדליק אותך יותר ורצית לראות מה עוד יצא ממני. דחקת אותי עד לקצה החושים ומעבר.
ואני לא יודעת להפסיק כשנעים. כשזה הגיע למצב בו התקשרתי ואמרתי שיש לי סימנים פיזיים של התייבשות, חשבתי שאנחנו חייבים להוריד הילוך כשאנחנו נפגשים כי הגוף שלי לא עומד בזה והסכמת איתי אבל אף אחד מאיתנו לא עמד בזה.
כשאני נרגעתי לרגע, אתה נגעתי בי ובשניות הייתי שוב בעניין, לפעמים תוך כדי תחינה לרחמים כי אני מותשת. אבל התחינה היתה לרגע וההורמונים והחרמנות הבלתי פוסקת יחד עם המשיכה ההזויה אלייך ולמגע בנינו, פינו את הרצון בנשימה, באויר, בהפסקה, בשינה, במנוחה לעוד סיבוב. ואז הפסקה. ואתה נרדם לקצת ואני לעוד פחות. כל התקופה הזו איתך לא ישנתי. כשהיינו יחד - הממוצע היה בין שעה לשלוש שעות שינה והשאר הנאות גוף וגם נפש. כשלא היית איתי, לא ישנתי כי פינטזתי עלייך והייתי כל כך משולהבת ובהיפר שזה היה בלתי נסבל ובלתי אפשרי להוריד הילוך ולהירגע. ואז הייתי מתעוררת לצידך ומנסה ומצליחה עוד כמה זמן לא להעיר אותך וכשלא הצלחתי יותר, תמיד שיתפת איתי פעולה. בחיים לא אמרת לי לא. בחיים לא עשית פרצוף. בחיים לא אמרת שאתה עייף או כל דבר אחר. התעוררת ואז התעוררת. וככה היינו מתנדנדים, חגים במעגל, מניעים אחד את השנייה. ואני מתגעגעת לזה. למישהו שנמס ממני ואני ממנו. אני רוצה את זה שינשק אותי ואני פיזית נמסה בתוך הידיים שלו. יש לך שפתיים מלאות כמו שאני אוהבת. רכות כאלו. אני מתגעגעת לזה שאתה קולט כמה שאתה ממיס אותי ולא מפסיק להגיד לי כמה שאני חמודה כשאני זולגת ברגע שאתה נוגע בי. אני יודעת שאתה רואה אותי טסה באותה שנייה שאתה נוגע בי. לא משנה איך אתה נוגע, אני טסה. ואתה לא מפסיק להגיד לי כמה שאני סקסית ועוד מחמאות שיוצאות לך מהפה ברצף בלי הפסקה. מזדיינים ולא מפסיקים להתנשק, מזדיינים ואתה לא מפסיק להחמיא תוך כדי. לא מפסיק. עוד ועוד. אחחח יא סקסית, מחמיא עם חוש ההומור שלך שהצחיק אותי. והמחמאות פשוט בלי הפסקה. איזו שלווה היתה לי כשהייתי איתך. הצפת בי ילדות ונעורים וחוויות מהעבר, מה שהיה בחיי עד כה והצפת אותי לתחושות פיזיות עילאיות. 
ואיך שקראת לי, שספרת לו. זה היה כל כך מקסים. 
אני מתגעגעת למישהו שיש איתו משיכה הזויה ושהוא נהנה ברמות שלי מעוד ועוד.
אני רוצה (רק טיפונת פחות ממה שהיה בנינו כי זה עצר לשנינו את החיים) כזה שנפגשים ולא מפסיקים להזדיין 24 שעות פרט לקצת אוכל וממש טיפונת שינה ועוד סקס ועוד סקס ובסוף שנינו מסופקים. זה אחרי שכבר היינו מסופקים. היינו מסופקים כל כך הרבה פעמים אבל אז הלכתי להתקלח לפני שנסעתי הביתה. ושוב - כי נו, מה אני רוצה? עמדתי 20 שניות עם מגבת באותו החדר איתך.. אתה שולח ידיים, אני מנסה ל 10 שניות נוספות למנוע סיבוב נוסף כי אני חייבת לזוז ואני משתתפת איתך שוב במחול הזה. עפה איתך. לא יכולה להגיד שדי כי זה כל כך טוב. כל כך טוב. עוד איזה שעתיים עוברות ועכשיו אני חייבת לזוז. כבר לחוצה ומאחרת ויש לי כל כך הרבה על הראש. אני בפאניקה. אני מאחרת איתך לכל מקום. למקומות שבחיים לא אחרתי. אתה מבטל דברים כשאנחנו נפגשים. לא בריא. הייתי צריכה להיות כבר בבית.
ואתה מלווה אותי למטה. אתה אף פעם לא נותן לי ללכת לבד כי אתה חושב שזה מסוכן מדי באיזור שלך. ואנחנו מתנשקים לעוד רגע. נשיקה תמימה אבל אני תמיד נמסה כשאנחנו מתנשקים ואז מישהי עוברת ומסננת "אין לכם בית?" ואתה מושך אותי אלייך ישר ואומר תתעלמי ומנשק אותי שוב כדי לרכך את השוק. וככה אתה כל פעם מעלים אותי בשניות לריק קסום. כל פעם מחדש.
ולי בכלל בא רק להוריד לך את המכנסיים, ליד האוטו, באמצע הרחוב ולמצוץ לך שוב. בקושי מצליחה להחזיק את עצמי. אחרי ה 24 שעות האלו בא לי שוב. וכמו שלא אהבתי יותר מדי להתנשק, אף פעם לא היה לי צורך פנימי עז למצוץ אבל מה שאתה אוהב זה מה שאני אוהבת ושנינו נהנים להמיס ולפנק מכל הלב. אני לא עושה איתך בשבילך. אני עושה כי כייף לי לעשות לך נעים. ואתה משקיע שעות. יש לך איזה קטע שם של להוכיח שאתה הכי טוב ואתה טוב. אתה יותר מטוב. אתה גורם לי לזלוג לרצפה מהמיטה, לטפס פיזית על הקיר ואתה לא משחרר אותי לרגע. ממשיך לגעת. וכל טריק חדש שאתה מגלה בי אתה לוקח את זה לארסנל שלך. מפרפר אותי לחוסר נשימה, לאסטמה. אומר לי כמה שאני סקסית באיך שהפה שלי נפתח כשאני לא מצליחה לנשום. אני מנסה לסחוב מדי פעם אויר לריאות כי אני נחנקת. לא מצליחה לנשום. הריגוש הזה כל כך חזק שהנשימה פיזית נעצרת והגוף שלי רועד ומפרפר שעות. אני לא מצליחה אפילו לומר לך לתת לי לנשום. האויר לא נכנס והמילים לא יוצאות אני רק מפרפרת ולא נושמת. ואם לרגע היתה הפסקה, לפעמים ברחתי מהישג הידיים שלך, רק כדי להתאפס ולא הרשתי לך להתקרב ואתה מבסוט, מאושר כמו ילד עם צעצוע. איך אתה מבסוט לראות אותך מגיעה לכאלו שיאים.
ונהניתי לתפוס לך את הזרועות. הן בדיוק בגודל שמדליק אותי ואז היד שלי תופסת לך את החזה תוך כדי זיון וזה מושלם. אני רק נמסה ואתה פורט עלי. תן לי עוד, אל תפסיק ותן לי לנשום ואני לא עומדת בזה ועוד, אני רוצה עוד. ואני לא אני, אני ייצור שמונע מדחפים והורמונים וחרמנות ותחושות. המוח ריק ואני בלי שליטה.
והשיער שלך, כל כך רך. אני רק רוצה להעביר בו יד. כמה שאתה מושך אותי. אלוהים כמה שאתה מושך אותי. ואתה לא מושלם. בכלל לא מושלם אבל אני רוצה אותך עוד ועוד.
הרוך שהכנסת לכל התשוקה והחייתיות והפראות. הרגיש איתך כל כך בטוח ונתת לי כאלו מרחבים שהייתי אני וקיבלת את כל מה שיכול לצאת ממני ונדהמת. הכל טוב. הכל טוב. אפילו בזה המסת אותי, ריככת אותי. ואז אתה פורס יד, בין לבין, שאני אבוא לשים עלייך את הראש, לנוח לרגע, לנשום, אולי לעצום עיניים. תמיד שאני ארגע תוך כדי שאני מתפנקת עלייך. 
אתה תמיד ג'נטלמן בקטנות ואתה תמיד מקסים ואתה ג'נטלמן כל כך מצחיק ונעים שזה לא הרגיש מאולץ או במאמץ. אפילו באיך שאתה פותח דלת זה כייף. 
ויש עוד כל כך הרבה. איך מפרקים תחושות וחוויות וסיטואציות ומילים למילים, לרק מילים?
והמוסיקה, שכל כך חשובה לשנינו, המוסיקה היתה שם תמיד מושלמת ברקע. מניעה עוד יותר. מזיזה או מלטפת, נותנת מקצבים בתוך שעות של תשוקה.
וכל אלו עולים לי אחת לכמה זמן. זה מעגל של אותן מחשבות. בדיוק אותן מחשבות תמיד, ממוחזרות שעדיין מרגשות. בתקופה האחרונה זה צף יותר והיום הגוף כואב לי מרצון להתקשר.
אתה לא בריא לי וזו קריעה.