הלקח והמסקנה החשובים ביותר זה שאני חוזרת לעצמי מאד מהר
מר פרנק מנעים את זמני במחרוזת שירים, תוך כדי שאני מקלידה את התחושות והמחשבות הנוכחיים
התחלתי מ Fly me to the mooon
עכשיו הגעתי כבר ל
שאומנם מעט איטי אבל מאד יפה (:
הקול שלו כל כך מלטף.
אז קודם כל הוא נפלא (למרות שיהיה נחמד אם לא יטחנו שירים מסויימים שלו עד גסיסה)
שנית, לענייני - כמה אושר ואיזו זכות זה לכתוב בלוג
לא רק שאני פורקת את המחשבות שלי. אני יכולה לעקוב אחרי עצמי. בשנים האחרונות ובעיקר בשנה וחצי האחרונות אני מלאת שינויים ומאמצת לעצמי עוד כאלו. משדרגת את המערכת הפנימית ונהנית מהנוף. האופציה של מעקב אחרי התהליך שלי, זה עונג
ולענייני היום או היום ופסיעה לפני
השבועיים האחרונים היו קשים ביותר. מעט מאד שינה, עומס גדול, כמה מקטעים של עשייה סימולטנית לחוצה.
O בהחלט הציל ומציל אותי. גם יותר קל לעבוד אצלו כשאין לי גירויים צדדים כך שאני באמת עובדת, גם הוא כזה שיכול שעות על גבי שעות לקרוא ולהתמקד בפעולה וגם הוא באמת עוזר לי להתמקד ולהעלות מחשבות שלא הייתי חושבת עליהן (את חלקן הוא מאכיל אותי) כך שהעבודה מתקדמת ברמה נאה למדי.
אנחנו מכירים שנים ועברנו כל כך הרבה גילגולים במערכת היחסים שלנו. אני חושבת שעם השינויים הפנימיים שהוא עשה ושאני עשיתי, אנחנו בתצורת הקשר הכי נעימה ובריאה שהיתה לנו אי פעם.
O פעם היה מתעצבן כשהייתי אומר נעים. אבל מה לעשות, אני רוצה נעים בחיי. אני צריכה לברר איתו באמת מה נסגר שם היום בנושא (:
אז אתמול בלילה חזרתי בעשר ומשהו. לא הספקתי לאכול כל היום פרט לבערך 5 ביסים אחרי הצהריים ואז נגמר לי הזמן גם לזה.
למרות שכמעט לא ישנתי, עשיתי עצירה בסופר ומילאתי את המקרר שהיה מעט יתום. המקפיא מלא אבל אני לא מבשלת עדיין אז זה לא ממש תורם.
ואז נשכבתי על הספא בסלון ופתאום קלטתי שאני בהתחלה של אושר. התרגשתי לישון לילה שלם בלי שעון מעורר. לקום יקיצה טבעית אחרי שינה מספקת.
התרגשתי מלישון במיטה שלי בנוחות שיצרתי שם. אני לא טיפוס שקונה דברים גדולים שאין לי צורך בהם (נעליים לכלימתי, יש עד בלי די אבל גם קניות באשר הן קניות החלטתי לא לעשות. יש לי יותר מדי חפצים בחיי). הטלויזיה שלי ישנה ומספקת, אין לי אטרקציות שלכולם יש רק כי לכולם יש אבל לשמחתי, השקעתי במזרון שלי ואפילו השקעתי בבן זוג העתידי שלי כי כשקניתי אותו, החלטתי לקנות מזרון גדול מהרגיל (למרות הגובה הלא ממש מפותח שלי) רק בשביל האופציה שאכיר מישהו גבוה, שגם לו יהיה נוח.
אז המיטה כייפית בטירוף והשמיכי שלי, כל כך רכה שבא לטבוע בתוך הליטוף הזה על הגוף.
(אני בן אדם מאד תחושתי וזו סכנה בבוקר! הקימה יכולה להימשך כ 150 סנוזים +- (: )
אבל ברחתי למחוזות אחרים
מה שניסיתי לכתוב זה שמאתמול התחלתי להרגיש שאני חוזרת לעצמי
והיום, קמתי באושר וקלטתי את עצמי עם מקטעי אושר שמנמנים לאורך כל היום. חזרתי לשלווה פנימית ויותר מזה, קלטתי היום בפעם הראשונה שרוב הזמן, אני כל כך ממורכזת ושלווה
בעיקר קלטתי את זה בעקבות 2 שיחות של אנשים שפנו אלי בצאט. אחרי שהם קראו את הפוסט האחרון שלי, כנראה היה צורך להאיר לי את הדרך ולחנך אותי למרות שלא ביקשתי ובאמת שאין צורך. שיחות עם משפטים מיותרים ודוחים. אבל התגובה שלנו לחוץ, יכולה לשים ראי פנימי בסיטואציות מסויימות. אם פעם זה היה בין פוגע למרים גבה, היום לרוב זה לא נוגע. צריכה להיות הצטברות ממש גדולה כדי שאני אגיע למצב כזה.
אני מסיימת את מה שלא נעים לי (מאד מהר יש לציין) אבל עם שלווה אדירה.
קשה לי להאמין שאני חיה בתוך העור שלי.
בחיים לא הייתי מאמינה שזו תיהיה אני.
שנות השלושים הן בהחלט השנים הטובות בחיי ושוב, מאד מהר, אני מוצאת את עצמי שמחה להזמין מישהו לחיי ולהצטרף לשלו.
אני לאט לאט חושבת יותר ויותר שאולי זה לא המקום להכיר מישהו.
יש כאן אנשים מעניינים ואינטילגנטים מהממוצע אבל אני חוששת להכיר מפה עד שאני סומכת וזה לא מובן או מובן ולא נוח לחלק מהאנשים שמולי בנוסף להמון מרמור / אנרגיה לא נעימה שיש כאן מחלק ניכר מהאנשים, ואני תוהה בשביל מה אני צריכה את זה?
נק למחשבה (:
