מכל הסיטואציה הזו היתרון היחיד שאני מצליחה להעלות זה חוסר תיאבון.
מדי פעם אני כן רעבה, כמו עכשיו שהתחשק לי לאכול ואח"כ אני קצת מצטערת כי יש לי בחילה. 2 פרוסות לחם, מעט ירקות חתוכים וכוס נס ובא לי להקיא.
אז אני גם ככה לא רעבה וכנראה צריכה להפחית את האכילה עוד יותר. הבטן שלי מבחינתי כבר חוזרת כבר למצב חמוד (:
מהעבודה הקטנה שלי, הבוס שלי התקשר לשאול מה שלומי. סופר מפתיע! נחמד מצידו. גם איש הסקס המיתולוגי שהיינו נפגשים אחת לזמן מה לאורך עשור התקשר לשמוע איך אני. חשבתי שכבר נותק הקשר. החיים ממחזרים מעגלים במפתיע.
קשה לי מאד להתאפס. אני רוצה לגרד את עצמי עכשיו להתחיל להכין חומרים לעבודה, אלו שכבר עשיתי אבל עכשיו צריך להתחיל מחדש ובזריזות.
הייתי מעדיפה להכיר מישהו רק ממקום בריא וחזק שלי אבל אנשים מכירים כל הזמן גם בנק טובות וגם כשהם בנק שליליות בחיים. אני צריכה ללמוד שלא צריך שיהיה מושלם בחיי כדי שארשה לעצמי להכיר מישהו. להכיר עכשיו מישהו עם הפרפרים של התחלה, יחזיר אותי למקומות של שמחה מאד מהר. אז זו לא תיהיה שמחה שבניתי בעמל אלא שמחה אינסטינט שמגיעה מבחוץ. זה נשמע לי נפלא. בא לי להתכרבל במישהו, כזה ששמים את הראש על החזה שלו וחצי רגל שלי מתקפלת בין הרגליים שלו או סתם התכרבלות נעימה מכל סוג. ממש בא לי לייצר שמחה, לצאת, לעשות וזה יבוא באופן טבעי כשמכירים. שמחה זו תכונה שפחות יוצא ממני כרגע לבד. אני בעיקר עסוקה עוד במה איבדתי ובתכנים קשים שעברתי גם ככה בתקופה האחרונה.
לפני יומיים, בפוסט שנמחק הזכרתי שיחה שהיתה לי עם זאופילית. אף פעם לא יצא לי לשוחח לפני כן עם אדם בעל נטייה כזו. זו היתה שיחה מעניינת בה הקשבתי. כצמחונית מגיל צעיר, שימוש בחיות, שנחשבות מבחינתי כחסרות ישע, זה טאבו מטורף. היא הסבירה ושיתפה, בעיקר פרקה את הנטייה הלא מקובלת שלה. לא התחברתי אבל מכיוון ואין שם התעללות בחיה או ניצול, היה מסקרן לשמוע על משיכה מינית שונה ממה שהכרתי עד היום. אני שמחה לראות שוב ושוב שאני אדם פתוח לצורות חיים שונות משלי ומקווה שעוד אנשים יתנו באופן כללי לאנשים אחרים לחיות את חייהם, כל עוד הם לא פוגעים באף אחד, גם אם אנחנו לא מבינים או מתחברים לדרכם וחשיבתם.