(המילים פחות רלוונטיות אבל אני כל כך אוהבת את השיר הזה)
מוסיקה שאספתי במשך שנים, סרטים מיוחדים ספציפיים ששמרתי. הכל נעלם.
כל המוסיקה שלי. כל הבועות המיוחדות האלו. כמויות. הכל. התרבות-אומנות שאני צורכת לוריד. הכל.
שטפתי כמה כלים. יופי. התחלה של תנועה. אבל הדמעות תקועות לי בגרון, מנסות להימלט דרך העיניים. כבד לי לנשום. עצוב לי כל כך. אני יודעת כבר הרבה זמן למקד עצב לנקודה, לא לסחוף פנימה את כל הקשיים של החיים. להתמקד במה שקשה עכשיו ועם זה להתמודד, להשלים, לטפל. החיים יותר בריאים ככה, יותר נעימים ככה, יותר נכונים ככה.
עכשיו אני כל כך מוצפת שאין מיקוד. יש מקטעים של טחינת מחשבות חוזרות ויש קטעים שאני לא ממוקדת אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב.
כשהייתי אצלו, אני חושבת שהוא שכב על הגב ואני חצי עליו, מתחממת מחום הגוף שלו, מתענגת על הרוך והנועם, משתפת אותו שלפעמים בא לי לא להיות בתוך העור של עצמי. שבא לי להימלט החוצה. שאלתי אם הוא מכיר והוא אמר לי שלא. לא יודעת למה אבל לא חשבתי שמישהו לא מכיר כזה בכלל. זה עניין אותי, שיש גם אנשים כאלו. שתמיד נוח להם בעור של עצמם.
כרגע לא פשוט לי בתוכי.
ההצפה הפנימית הזו מכרסמת.
יש לי צורך עז לטבוע בתוך מישהו אחר. לטבוע בחום הגוף והחיבוק, המעטפת של מישהו אחר.
זה לא נכון ולא אפשרי.
קודם כל אין אף אחד שבא לי באמת לטבוע בתוכו.
שנית, לוקח לי זמן לסמוך ולהרגיש נוח, לשחרר ביישנות שיש בי בתחילת קשרים.
לזה יתווסף שאני מאמינה שלתחילת קשר יש עוצמה גדולה על העיצוב ההמשכי או לפחות אם מעצבים לא טוב, לא בריא, זה יכול לייצר דפוסים שקשה / ייקח זמן להשתחרר מהם. להכיר מישהו מנק כל כך חלשה ומבולבלת מפחיד אותי. מפחיד אותי שיראו את מי שאני לא ביום יום שלי אבל מאד כרגע ומשם זה יתעצב, על זה ההתחלה או גם ההמשך יתבססו.
ואם זה לא מספיק, פתאום קלטתי שאני לא זוכרת מישהו מהשנים האחרונות שרק ליטף ונשארתי רגועה, משחררת ומרפה, נותנת למגע לחלחל ולמלא. במוקדם מאד או במוקדם או קצת אחר כך, המגע מעיר לי את היצרים ואני רוצה יותר. אני אשכרה לא זוכרת מישהו מנגיד כבר יותר מעשור, שהייתי איתו, גם אם הייתי איתו תקופה, שרק הרפתי. לעזאזל איתי לפעמים. איך אני לא מאפשרת לעצמי למלא, זה הרי כל כך נעים וכל כך חשוב. מוזרה ההכרה הזו.
טוב. כמה כלים שטפתי. הכיור עדיין די מלא. אני אעשן עוד סיגריה ואולי כדאי לנסות להתמודד עם חדר השינה. להניח מחשבות בצד ופשוט לשים דברים במקום. נראה לי שבחושך יהיה לי פחות נעים לעשות את זה. לא בא לי לישון עוד לילה בסלון.