אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואני רוצה את זה גם

לפני 8 שנים. 3 בינואר 2016 בשעה 19:20

מאז שהוא פגש אותי הוא שולח לי כל יום הודעות שקשורות למקרה שלי ופה ושם גם מה שלומי או איחול שנה טובה.. לאט לאט (או די במהירות למען האמת) זה יותר הודעות אישיות. 

הוא משתדל מעל ומעבר לעזור לי. כרגע הוא האופציה היחידה, התקווה היחידה שלי. פרט לזה, תכלס הוא הבן אדם שהכי משקיע בי בכל הסיטואציה הזו.

מבאס אבל מלא פעמים החברים שלי או חלקם מאכזבים. אני יכולה לתת רשימה ארוכה של אנשים שאני החברה הכי טובה שלהם, הכי קרובה שלהם או אחת מההכי הכי הכי שלהם, אשת סוד, נמצאת שם כשצריך וכשזה הפוך, הרבה פעמים אני חווה אכזבה.

אז היום בבוקר הוא שלח לי הודעה אם הצלחתי להשיג את מה שהוא צריך. לא. אני גם לא מאמינה שאצליח אבל אתה מוזמן לקפה. הוא באזור וקופץ תוך דקה. חשבתי שהוא ישאר אולי עשרים דקות, אני רואה כמה הוא עמוס בעבודה. הוא שאר שעתיים.

נעים לי לפרוק מולו. אני כל כך מפורקת ואפילו קצת מרגיש מקל.

הוא גם משתף אותי בחיים שלו ומציין שכבר שנים הוא לא נפתח ככה למישהי.

אני יודעת שיש לי תכונות שמביאות אנשים לפתיחות ברמת השיחה או המיניות אם יש חיבור.

מספיק פעמים שמעתי שאני מוציאה מאנשים תכונות שכבר שנים הם לא פגשו בתוך עצמם בין אם זה בעבודה / חברות / מיניות / זוגיות..

הוא יושב מאד קרוב אלי. נעים לי לשוחח איתו אבל זה גם קצת מוזר לי ומלחיץ אותי. הרגל שלו נוגעת בשלי. אני לא מטומטמת. אבל כשאני לא מתכננת זוגיות עם מישהו, לרוב זה פשוט מלחיץ אותי, אני לא אוהבת להיות במקומות של לסרב למישהו שרוצה. אומרת כשצריך אבל זה מביך אותי למוות. מהרגע שאני יודעת שהוא נשוי עם משפחה הוא מבחינתי לא רלוונטי. הוא לא רלוונטי כי אני לא רוצה את הקרמה הזו, הוא לא רלוונטי כי לא בא לי שמישהו יפגע והוא לא רלוונטי כי אני באמת חושקת בזוגיות שלי, הבריאה שלי ואדם תפוס לא יכול לספק עבורי את הדבר הזה

כל שכן הוא כל שנייה הוא חייב לענות לטלפון / להגיב להודעה. משפט אחד נעצר שוב ושוב...

בקיצור הוא לא מתאים

בקיצור מקביל, נראה לי ששנינו מרגישים שאנחנו מספקים צורך האחד לשנייה, צורך חשוב כי הוא שולח לי עוד הודעות. הוא סוג של הזמין את עצמו לקפה מחר.

אני מודה שבאמת זה מלחיץ אותי. כשנפרדנו נפרדנו בחיבוק. נכון זה לא הרשמי כשמישהו חוקר את המקרה שלך אבל יש מקרים יוצאי דופן. תמיד אנשים מחמיאים לי על החיבוקים שלי (מחמאה שונה אבל שמעתי את זה מספיק לאורך השנים כולל מזמיני חיבוקים (:    ) אבל כשנפרדו הגופים שלנו, הוא אמר שהוא מזמין עוד אחד. התחבקנו שוב.

יש בזה הרבה תום וצורך ויש גם מתח מסויים.

כרגע אני קצת בלחץ ואני מרגישה אותו מפלרטט בעדינות אדירה אבל מפלרטט.

הריח שלו נשאר איתי שעות אחר כך. ריח נעים. הוא גבר מטופח.

גם הלהתחבק איתו היה לי נעים. אני מגיעה לו לאזור הכתפיים. יש בו משהו כל כך גברי. שנים לא היה לי צורך בגבר שיכיל אותי אבל נקודתית אני חלשה ומבולבלת והמעטפת הזו של גבר שפיזית גדול ממני ומביא גם רכות עם כל המקצוע שלו והחספוס המורגש שלו. מולי הוא נפתח וזו האישיות שאני מקבלת.

הוא עוסק בלנתח אנשים. הוא שאל אם אני רוצה לשמוע איך הוא תופס אותי והוא קלע במדוייק. לחיובי (תודה לאל שציינת הרבה חיובי) ולדורש עוד עבודה.

אני אוהבת ששמים לי ספוטים כשבא לי, ככה יש מה לשפר.

 

בא לי עיסוי איכותי של שעתיים על העורף והגב

בא לי להכיר מישהו שיעשה לי נעים להכיר אותו, שאני אראה כמה הוא נמשך אלי וכמה הוא מתרשם ממני

כזה שנרצה עוד ועוד להיות ביחד במקביל לזה שנשחרר האחד את השנייה לחיים שיש לנו באופן אינדבידואלי

בא לי להתכרבל עם מישהו ולהזדיין מכל הלב והגוף עם מישהו

בא לי מישהו שיתחשק לי להתיישב עליו בסלון ולחבק ולנשק פתאום משום מקום, לרצות לישון איתו ולהתפנק באותה מידה שיתחשק לי להתפרע איתו

אני מקווה להכיר מישהו שיהיה סבלני לתקופה שעוברת כך שהוא יפיל לי את החומות ויראה מי אני באמת או מנגד להגיע שוב לרוך שלי ומכאן להכיר מישהו אבל להכיר מישהו בקרוב

 

אני חושקת בפינוקים ובאהבה ובסקס שוב

 

 

 

אביב נעורים - הכי טבעי שיש.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י