הלכתי לישון אתמול מאוחר
אני מתה על לילות. תמיד הייתי ציפור לילה ובשנים האחרונות במאמצי על אני משתדלת ללכת לישון יותר ויותר בשעות סבירות.
אתמול החלטתי שדי. אני מתפנקת לשעות הקטנות ופשוט דואגת לזמן של שקט.
אני אמורה לשבת היום
תיקון - לא אמורה, אני חייבת לסיים היום את הפרוייקט ולא רק שקמתי מאוחר, אני כמובן מוצאת את עצמי עושה אלף ואחד דברים אחרים אבל לא את זה.
רוצה, לא רוצה, שמניות באוויר, וואט אוור - השורה התחתונה לא תשתנה גם אם אחליט לקפוץ לחלל בטיסה של וירג'ין גלקטיק.
היום אני חייבת לסיים את הפרוייקט.
ככה זה בדדליינים. מן חוק ידוע ולא מדובר. כולם מורחים עד שכבר עברו את הדקה ה 90 ואז מקטרים, כמו שאני עושה עכשיו, שהם עובדים נורא נורא קשה ואין להם זמן פרטי בשיט.
תוציאו את הטישו בא לי בקינוח :P
אז באמת כל הכבוד, קידמתי היום עבודה במישורים אחרים והגבתי לדברים שקשורים לה-פרוייקט שלקחתי על עצמי השנה אבל כל אלו באים בקלות כרגע אז
א - אי אפשר לספור אותם באמת
וב - זה FUCKING לא משנה! השעון נע ואני רודפת אחריו או יותר נכון אחרי עצמי כשלא בא לי על משהו.
יש לי עוד פגישה שקבעתי בלית ברירה ב 20:00 ואני כבר מדמיינת איך רק בשעה סופר מאוחרת של הלילה אני פתאום מתאפסת, מתחילה להריץ עבודה בקצב נפלא ואפילו להינות ממנה.
מקנאה בפעם ה 8073 בחרשנים / אנשים עם ישבני ברזל (ולא, לא אלו שהולכים לחד"כ) / אנשים אחראים יותר ממני / כאלו שמישהו יושב להם (מדי פעם?) על הראש וככה הם דואגים לתפקד בתוך החברה