כבר למעלה משבוע אני מרגישה שמחה יותר, נינוחה יותר, יותר ויותר אני יציבה ומאושרת
החלקים בעבודה שאני יותר נלחצת מהם כבר ממש ממש ממש עוד שנייה נגמרו ולפרוייקט הענקי של השנה יש דד ליין חדש אז אני יכולה לעבוד עליו לאט ובשקט
עבודות שאני כן אוהבת נכנסות ואני מודה על הדברים שאני מתברכת בהם.
אחרי שהעומס של התקופה הארוכה הזו ירד, אני מתכננת ורוצה להתחיל לסגור קצוות על קצוות על קצוות שלא הגעתי אליהם בחיים האישיים בעיקר. מלאי של משימות מלראות מה מס הכנסה שלחו לי (אני לא חושבת שאפילו טרחתי לפתוח את המכתב) ועד פרוייקט סידור בית ובשיא אני אתפנק בעיצוב הבית - לבחור את התמונות שאני רוצה לתלות, מנורה...
אלו הדברים הקטנים של החיים שעושים לי אושר אדיר (כמו גם יכולים לבאס אותי)
עצם הרעיון שאוכל לעשות V על כל מה שנדחה, נאגר, הוסיף לחץ מתח ועצבים, עושה לי תחושות של אושר.
אני חושבת שעצם הרעיון של הורדת המתחים גורם לי לאושר.
אני בונה על שינוי דפוסי התנהגות מהיסוד ואני מודה גם לעצמי על מי שאני, שאני יודעת כל הזמן לשנות ולשפר את מה שצריך, לא משנה מה אורך הרשימה ולא משנה מה השינויים, אני לא בורחת ומשפרת את עצמי עוד ועוד, כמה זמן שזה לוקח זה לוקח וגם אנרגיה ולפעמים תסכול אבל וואלה, משתפר
אני אשכרה אוהבת את עצמי יותר ויותר, מה שלא היה קיים תמיד בצעירותי
והיום שוב יצאתי מהבית עם בגד נחמד והרגשתי עם עצמי כל כך סקסית / שאני נראית טוב
הסתכלתי על עצמי באותה שמלה שקניתי בשנה שעברה ואז נצמדה לי לבטן ופתאום קלטתי שהיא רפויה לגמרי ושכבר אין לי כל כך בטן. יש לי בטנונה (לא בטנונה של אנורקסיות שאומרות שהן צריכות לרדת במשקל אחרי שהן אכלו חסה כי יש להן "בטן", כשמהצד רואים את מבנה החסה..) שיכולה לרדת עוד אבל אני בין חיה איתה לגמרי לגמרי בשלום לבין מסמפטת אותה
היום גם למדתי דברים חדשים
ובכלל, כבר כמה זמן שאני מקבלת כל הזמן / יוזמת מפגשים עם חברים ויש רשימה די ארוכה של אנשים / קבוצות חברים שאני מתכננת לפגוש בשבועות הקרובים
שיחות טובות עם חברים ותחושה של מלא אהבה
הדייט שהיה אמור להיות השבוע עם הגבוה בסוף לא התקיים ולרוב התנהגות כמו שלו בעיקר מעצבנת אותי ליום עד יומיים או גורמת לי לתחושה לא נעימה
להגיד שהיה לי מאד נעים אני לא יכולה כי זו רמה נמוכה של התנהגות כלפי מישהו שמנסים להכיר, לצורך העניין אני, אבל למען האמת, נתתי לעניין פתח מצומצם וכשראיתי מה הכיוון, שיחררתי
פעם לקחתי את זה אישית. היום מצאתי את עצמי שמה את זה בצד במצמוץ ובעיקר עברה לי מחשבה לרגע מי הוא אותו אדם שמתנהג ככה אבל גם לזה הנחתי כעבור עוד מצמוץ פחות או יותר. לא הבנתי אותו כשהוא ניסה להכיר אותי ולא ממש מעניין אותי לנסות להבין מה הקטע אם אנחנו לא מכירים
אז גם זה משמח! לראות את עצמי מרפה בכזו קלות מאופציית הכרות זה ההכי בריא שיכול להיות
גם תמיד יש מישהו אחר שנשמע פוטנציאלי במקום מי שקולטים שלא מתאים.
הממוצע הוא 3 ימים.
ההבדל הוא שהיום אני היא זו שפנתה אל מישהו. אין שום דבר מיוחד בפרופיל שלו ובכל זאת הרגיש נעים ומזמין
ואכן השיחה זורמת, נעימה, קצת מחמאות, קצת פלירטוטים, אני חושבת שהכל זרם כשלא היה צריך לשים יותר מד גבולות גם אף אחד לא ניסה לפרוץ אותם
מי לעזאזל יודע מה יהיה אבל אני משאירה לזה פתח בגישה חיובית ובאופן כללי אני אופטימית
אני בעיקר כל כך מסטולה מכדור השינה ככה שלא מצליחה לקרוא אם כתבתי באופן הגיוני (מקווה שכן ובלי שגיאות הקלדה)
