יום לא פשוט
ביטוח לאומי נזכרו באמאמשלם שהם פותחים את הארכיון הלא נודע ואוספים כל חודש / שנה בה לא הסדרתי תשלום איתם (משום מה חשבתי בתום ליבי שאני לא חייבת כלום כי יש לי מכתבים מהם שהחובה היא אפס) הם נדדו שנים אחורה בזמן והסכום המצטבר היה של 5 ספרות
חייבת - חייבת. פתחתי את פנקס הצקים וכתבתי את המספרים
לפחות זו שעבדה מולי, היתה נחמדה, נעימה ונתנה שירות עם חיוך.
ממש רק קצת מבואסת, אבל לא בתחושה של סוף העולם, הודתי לה על השירות וטסתי להמשך יום לחוץ עד אימה.
אחכ קיבלתי שירות מזעזע, מלא בעצבים וגיליתי ששוב המחשב שלי לא יוכל לשרת אותי עד שאסדר אותו בפעם המיליון בחודשים האחרונים. כרגע נאלצת לעבוד על גרוטאה שיותר מכבה את עצמה מאשר מתפקדת.
אני זקוקה למחשב לעבודה ולמען האמת, כמו רובנו בתקופה הנוכחית, המחשב הוא חלק ניכר מהחיים ובלעדיו מעיק ביותר.
הטלפון ואני לא חברים יותר מדי גדולים, אני לא אשתמש בו כאופציה לעבודה והאופציה שלי לעבודה / אינטרנט זה בעיקר מהמחשב.
מעיק, מבאס, מתיש, מתסכל. יש עוד כמה תיאורים. אין טעם להכביר בעוד מילם בעלות אותו הקונספט שחוזר על עצמו
אני מוצאת את עצמי כל הזמן נתקעת בשירות דפוק בארץ. מזעזע. לא מובן לי איך זה ככה. אבל זה ככה. אז אני משתדלת שלא אבל מתמרמרת שוב ושוב ושוב כשכבר אין לי מאיפה לדלות באותו הרגע שמחה ורוך והבנה וקבלה. למחרת בבוקר פחות או יותר מתחילה שוב יום חדש עם אנרגיה חדשה אבל עד אז, ב 3 באמצע הלילה - לפנות בוקר, אחרי שרצתי בין סידורים למעט עבודה, לעזרה לאחותי, לשוב קצת עבודה בלילה והעיניים עייפות, המוח לא מפסיק לחשוב. כולי טרדות גדולות יותר ופחות.
אני רוצה להספיק מחר מלא דברים ואולי גם קצת לנוח ואם אני לא אשן בלילה כמו שצריך, הבוקר מחר יתחיל גם הוא במועקה של מלחמה פנימית בין לישון רק עוד קצת ללהתחיל לתקתק עניינים. כל מה שאני מקווה זה שאני לא אמרח את הזמן שאין לי על עייפות מחר.
כשחזרתי מאחותי, קלטתי כמה, כמו בנקודות שמחה, גם בנקודות שפל, מורגש לי יותר הצורך בפרטנר.
לא הכי בריא, אני מאמינה היום שבבסיס צריך לדעת להתמודד לבד ואני בהחלט יודעת
אבל במקומות האלו, שוב אני מוצאת את עצמי רוצה להיכנס הביתה, חיבוק ונשיקה וקצת לשמוע ולספר בכלל מה נשמע ואז לפרוק קצת, לשחרר קצת את התסכול והקושי ואחרי שהגוש הרציני יורד מהגרון, להתפנק ביחד, בנעים שמרכך וממוסס
לבנתיים, אני אשמח להניח למחשבות שמציפות ופשוט להירדם