העבר של כל אחד מאיתנו שלא תמיד לגמרי מנותק מההווה ומשפיע על החדש. צריך לעבוד על זה, לפעמים לשתף והרבה להרפות.
פערי התרבות המטורפים שאני (אנחנו) מגלים בכל שיחה.
הדברים שאני מגלה בדיעבד שככה נהוג אצלו ואני בכלל לא הייתי מדמיינת שזה בכלל קיים במציאות כלשהי בפלנטה הזו, מקשים מאד.
הוא כזה מתוק ומקסים וסבלני וגמיש, נטול אגו. הוא ממש נדיר.
אני מקווה שאני אצליח להיות גם סבלנית ולא לפרק את זה קודם. אני אוהבת שוני אבל זה מרגיש כל כך רחוק שאני לא בטוחה עד כמה זה אפשרי.
לפחות הוא מביא מעצמו סבלנות אין סופית ורצון להכיר את התרבות המקומית, את מה שנעים לי.
אתמול כשהיתה אי הבנה מטורפת בגלל פערי התרבות ואני אמרתי שמבחינתי זה לא יכול להמשיך, שוחחתי עם חברה והיא הציעה לי עוד אופציה לסיטואציה. קבענו להיפגש ולדבר פנים אל פנים ואז גיליתי כמה עבודה תיהיה לנו וכמה ספקות יש לי כשהמציאות מכה על הרצון.
במקביל לקבל הודעה שנראה לו שאני האישה שהוא מחפש כבר שנים
ממיס או ממיס?
חוצמזה שהפעם התנשקנו כמו שאני אוהבת ואני מרגישה שרק בא לי להתיישב עליו ולהתנשק איתו שעות בלי הפסקה
אתמול היה לא פשוט, היום כבר היתה רק שיחה ארוכה ונפלאה בנינו.
אני כל כך, כל כך רוצה שזה יצליח. הוא מקסים ונדיר ממש. שרק נצליח לגשר על הפערים ולמצוא את המשותף, לייצר משותף חדש