הרגשתי במרתון השבוע. הימים שלי התחילו מוקדם, אפילו פעם אחת ירחם השם בשעות החשיכה והסתיימו בלילה.
עשייה של מס דברים בבת אחת או מדבר לדבר לדבר.
אתמול כשנכנסתי הביתה ב 22:00, הרגשתי שהמוח שלי מפוצץ.
קודם כל מקלחת ואחכ 2 כדורי שינה בלי למצמץ בנושא. אחריות על ההשלכות וההשפעות תיהיה בתקופה אחרת. עכשיו רציתי להרגיע את המערכת שסערה ופשוט לישון שעות ארוכות כי גם היום וגם מחר ויש מצב שגם מחרותיים יהיו עמוסים.
אני לא אדע עד לסופש אם הוא יגיע. גם הוא לא יודע. הוא עובד כל כך קשה שזה די פסיכי וכל יום משתנה אצלו.
אתמול כשיצאתי בלילה מהעבודה והתקשרתי אליו הוא אמר שרק הרגע הוא הגיע הביתה.
בכל מקרה הוא עדיין חייזר במלא דברים. דברים שנראים לי מובנים מאליהם אני מרגישה שאני צריכה להסביר לו ואני מניחה שזה בגלל שאין לו ניסיון בזה או שאף אחת לא אמרה לו אף פעם.
אמרתי שאני מבינה את הסיטואציה שלו (כי אני באמת באמת מבינה) והסברתי לו מה הצורך הרגשי שלי.
חוצמזה, לא הסברתי בדיוק ככה אבל חשבתי - בן אדם, מישהי שולחת לך הודעה שיש לה הפתעה סקסית, תחזיר הודעה סקסית / רכה / חושקת בחזרה.
זה שבמציאות אתה לא בטוח אם תוכל להגיע ואתה לא רוצה לבאס אותה בהבטחות שווא, זה רק צד אחד של המשוואה..
בסופש הזה יש גשם של מטאורים. אני תוהה אם לנסוע לדרום. למדבר.
מצד אחד זה מקום שאני כל כך אוהבת ובטח גם הנסיעה תיהיה כייפית
מצד שני אני עייפה ועמוסה עדיין בלסגור אלף משימות שיקח לי זמן לסיים את כולן אז אני לא בטוחה שלסגור לי עוד סופש ולהתחיל עוד שבוע מאד לחוץ זה באמת כדאי.
תכלס גם בא לי לסיים ארוחת ערב משפחתית ושהוא יהיה פה.
עוד לא החלטתי אם יהיה כייף להתפשט קצת יותר לאט וגם אופציה של להתכרבל קצת ביחד מול סרט או משהו לפני שמתערטלים או שיהיה נחמד להוציא קומבניזון סקסי מהארון שמזמן לא יצא לנשום אויר.
עם קומבניזון אני מניחה שכל התהליך המקדים יקצר מאד תהליכים שאני אוהבת וכן מחכה להם
ובכל זאת, אני לא מצפה שיתכרבל איתי בלבוש כזה.
אני מרגישה שאני בעיקר צריכה מנוחה והרפייה. המושלם יהיה בלא לצאת מהבית (שוב חברה טובה שלי הזמינה אותי לבוא אליהם לסופש. היא מזמינה אותי אחת לשבועיים בערך להגיע אליהם לסופש ולי בכלל מתאים את הבית שלי, המיטה שלי. לעשות אצלכם סופש יכול להיות פעם בחצי שנה - שנה ככה יוצא שבערך אחת לשבועיים אני נאלצת באי נעימות מרובה לסרב 😡 )
אז אני רוצה סופש בבית + שאני יכולה להתפנק איתו ועליו ומתחתיו ולצדדיו. ולישון איתו גם.
אני מותשת מהגברים שפונים אלי. עכשיו זו תקופה שאין בה כמעט פסיכופטים אבל הנכויות הן כל כך קשות שזה מרפה את ידי (לפחות נקודתית) מלהכיר.
הרבה, אולי אפילו הרבה מדי מחשבות יש לי בראש על איך לארגן את הזמן שלי, מטלות, עבודה, הוא, חברויות, הכרויות, אנשים מוזרים, גברים, התנהגויות דוחות, אנשים שסיכמנו שזה לא מתאים ופתאום נוחתים משום מקום ואפילו לא מזכירים מי הם. המון מחשבות.
את כוווולן צריך לשים בצד ולהתחיל ליעל את היום שלי כדי שיהיה פרודוקטיבי ומכאן גם נעים ורצויה שעה אחת קודם (;