היה שבוע אינטנסיבי וקשה
אני מותשת פיזית ונפשית וגם די עצבנית לאורך כל השבוע.
מוצאת את עצמי מתעצבנת עם עצמי על סיטואציות שאני אמורה להחליק. גם אם אני צודקת, היה עדיף להחליק אותן.
לחוץ לי. חלק מהזמן לחוץ מדי.
חשבתי ששחקן הפורנו יביא מזור אבל בנתיים זה לא קורה. כשנפגשנו אמרתי לו איך לי מתאים שנתנהל.
אם זה מתאים לו אז אחלה ואם לא, נשחרר. אמר שבסדר.
ביום שלישי הבהרתי לו (קצת כמו לילד וסליחה שאני מציינת את זה, כמו גם להרבה גברים שעוד לא התבגרו או סתם למדו לראות את מי שמולם) והסברתי לו מה יהיה לי מעיק רגשית והתנהלותית ונראה שהוא הבין והשתדל לעשות שינוי. משמח ונעים.
אבל היום, כשכתבתי לו שלא בא לי לישון לבד ושהיה לי שבוע קשה ויום קשה וכל מה שקיבלתי זה אני בעבודה ואחכ אני לא יודע מה יהיה ואז עוד משפטים לא ברורים, איבדתי את החשק והרצון וגם את הסבלנות כי זה לא היה לי נעים.
כתבתי לו בחזרה כמה דברים והוא הסיק שיש לי חבר. מכלללל מה שכתבתי זה מה שהוא הבין. אז התקשרתי.
אין לי חבר.
אני לא עושה שניים במקביל. לא הקטע שלי ולא הייתי רוצה להיות בסיטואציה ההפוכה.
אין לי מושג למה הוא מקנא לי או למה כבר בפעם השנייה מסיטואציה שבאמת לא קשורה אבל עצם זה שאני מעלה שם של בחור בהקשר של חיזור או משהו אלי, מוציא אותו מדעתו.
אנחנו לא ביחד. אין לך את המקום הזה בו אתה יכול להפגין מולי קנאה. אתה יכול לבקש כמוני לא להיות עם עוד מישהו/י במקביל אלינו ואם מכירים אחר/ת לעשות הפסקה אבל לא להתעצבן / לקנא לי ברמות כאלו.
בכל אופן, דיברנו - מה שתמיד מקל את ההבנה בנינו. אני חושבת שהוא לא תמיד מצליח להבין את הרמה של האנגלית שלי ומכאן אי הבנות. הוא לפעמים כותבים משפטים קצרים מנגד שיכולים להתפרש לכיוונים שונים ואז אני לא מבינה אותו. שיחה זה תמיד טוב יותר.
אז דיברנו והבנתי דברים שלא הבנתי לפני. אני באמת גם מרחמת עליו. הוא מסביר לי כמה שעות הוא עובד עכשיו ויעבוד בשבוע הבא כל יום. עבודה קשה, בוס מעצבן.
אני מבינה.
אני באמת מבינה.
אני מבינה גם שהוא זה שצריך לבוא אלי. שאנחנו גרים בערים שונות והוא בלי אוטו. מ-בי-נה!
רק מבינה גם את עצמי ורוצה לשים גם את עצמי במקום נעים במשוואה הזו, אותה חולקים שניים.
ובכלל, החלטתי שאני לא נותנת לעצמי להיות בקשרים שאני לא מרגישה שרואים אותי / רגישים אלי / נהנים לראות אותי / נעימים אלי לא משנה מה. אני יכולה אולי למשוך את זה קצת אבל אם זה מרגיש כמו דפוס ולו הכי קטן, אתה יכול לנשום את העשן מהאגזוז שלי כי אני מזמן כבר נסעתי.
וזה
כבר לא קשור אליו אלא בכלל.
וזה
משהו שאני עומדת בו ולא מוכנה להתפשר. גם לא מוצאת סיבה או הגיון
אמרנו שנדבר בשבת כשהמוח שלו יתפקד. גם בסדר.
כשלכולם (חברים, הוא, אני) יש תקופה קשה, זה מתיש.
עד אמצע שבוע הבא הוא עובד מ 4 בבוקר ועד הלילות אז במילא לא נפגש. היתרון הוא שאוכל לקדם עבודה שאני מרגישה בקצת פיגור או שאני יכולה להיות יותר מקצועית בעבודה, לאחרונה הרגשתי פה ושם שלא תמיד הגעתי מוכנה במאה אחוז כי אני מותשת.
אני אוכל גם לסדר את הבית בקצב אנושי ובתקווה שיהיה גם מאד יעיל. זה חשוב לי.
חסרונות - יש בכלל מצב שאני אהיה במחזור וההפתעה הסקסית שלי כבר לא תיהיה כל כך סקסית עד אז.
עניין כללי - יש מצב שהוא יעבור יבשת בבין חודש לשלושה חודשים הקרובים.
אני תוהה אם אני רוצה לעשות ממנו ילד
אבל אלו מחשבות מאד מורכבות עם הרבה יתרונות וחסרונות ובעיקר שוב - המון המון מורכבויות ככה שאני בטח עוד אמשיך להתעסק בזה וזה בטח לא מתאים למצב צבירת ותפקוד המוח שלי כרגע.