לפני 6 שנים. 18 באפריל 2018 בשעה 13:57
וזו ההחלטה האפשרית היחידה שנכונה
ויחד עם זאת, כי כמעט תמיד יש יחד עם זאת, כי היקום משווע לאיזון, באלנס בין יין ויאנג, אני מתחילה להרגיש את הלב שלי נשבר, פיסה אחר פיסה, המציאות מחלחלת והגעגוע מתחיל לקרוע את הבשר החי.
הנפש שלי מעולם לא אהבה אדם אחר כמו שאהבתי ואני עדיין אוהבת אותו. הגוף שלי מעולם לא היה במקום כל כך נפלא, מאוזן ויחד עם זאת ככ עוצמתי כמו שחוויתי איתו והוא איתי
המונח הלוואי נוגד בכל מהותו את ההוויה המציאותית ויחד עם זאת, יש בי הלוואים.
הלוואי והדברים היו אחרת