לא רק שהיינו תקופה לא מבוטלת יחד, העמסתי על הקשר הזה, גם הוא. היתה בנינו אהבה גדולה ורצינו חיים משותפים יחד וילדים.
גם אחרי עוד ועוד ניסיונות בהם הצלחתי לראות איפה אני צריכה לתקן והוא הצליח לשכנע אותי שאנחנו יכולים לעשות את זה ושהוא לוקח לתשומת ליבו דברים שהוא צריך לתקן, זה לא באמת שינה. הדברים שלו חזרו על עצמם בצורה כזו או אחרת ואני איבדתי את הסבלנות.
אני מוצאת את עצמי טכנית מחפשת שוב באתר ההכרויות הונילי בו הכרתי אותו.
חסרת חשק לתהליך וכמו תמיד, מתעבת את ההתחלות האלו ומאד לא נהנית מהסיטואציה הזו.
יש בי המון מחשבות עליו. המון. הדיסוננס בין המופלא כל כך שהיה בנינו, ההתאמה, החיבור בככ הרבה רמות, המשיכה האדירה לבין צורת החשיבה שלו וההתנהלות שלו, יכול להביא אותי רק למסקנה אחת, שזה לא יכול להיות קשר בריא, גם לא בעתיד.
ואז אני נשארת עם המון זכרונות, כמות אדירה של דברים שהם לא ברורים מאליהם. אני הרגשתי שזכיתי בו, מעולם לא אהבתי ככה ואני יודעת שזה קשר שלא יוביל אותי לחיים שאני רוצה עבורי ותמיד ילווה בקשיים רבים.
תאמת? אחרי כל כך הרבה ניסיונות פרידה, הוא תקע אותי בפינה וסגרתי את הדלת סופית.
אני יודעת שפגעתי בו מאד. זו לא היתה הכוונה. פשוט לא יכולתי להיות יותר בלופ איתו והעדפתי חיתוך קיצוני מאשר עוד סבב באותו המעגל. אני יודעת שהוא כל כך פגוע שהוא מחק את קיומי מעל פני האדמה. מעציב.
אני בימים לא פשוטים. בין מחשבות עליו למחשבות, כמיהות על עתיד ועומסים שמרגישים לי בלתי נסבלים.
הוא גם הסתפר, התגלח בסגנון שאני אוהבת ונראה יותר מדליק מהרגיל. הוא שם את התמונה הזו בכל מקום אליו הוא מחובר. אפילו זה לא פשוט לי בשלב הזה. אני נמשכת אליו בטירוף ואני לא רואה אותנו מזדיינים, גם לא בעתיד, מבלי לערב רגשות ובכלל, אני רוצה זוגיות טובה, בריאה, משמחת וילדים. אני חייבת להתנתק מהעבר שהרגע הסתיים.
אני מניחה שזה יהיה קל וטבעי מאד כשאכיר מישהו אחר. אני מקווה שזה יהיה בקרוב ממש
לא השיר הכי מדוייק אבל עדיין מאד יפה