האם רצון והסכמה מכשירים כל דבר בבדסמ?
מי שקרא את הכללים בכניסה יגיד לא! צריך גם בטוח ושפוי, ובטוח ושפוי לא יכול להיות שכל אחד יחליט לעצמו, את הקטע הזה כבר כללנו בהסכמה. ויש כאלו שתאוות הקניבלזים שלהם נראות בטוחות הרי הכל יחסי.
אז צריך שמישהי תחליט ותקבע לכולם.
אבל מי קובע מה זה בטוח ושפוי? מי שהמציא את הבדסמ? אולי מלכות והאדונים כי הם בעלי הכח כאן, או בעצם רק השפחות והעבדים כי הם אלו שמסכנים את עצמם.
האם רק מי שמזדהה כבדסמי כי אחרים לא מבינים תעניין, או אולי רק מי שמבחוץ כי הוא יהיה אוביקטיבי באמת ולא יתן ליצר המיני להכריע מצד שני אולי סתם יציק לו בעין הוינלית הסוטים האלו? בעיה, כולם עם אינטרסים.
אז פשוט ניתן לנורמות של הקהילה באופן טבעי להכריע, השוק חופשי ינצח ויגיע לאמת.
אבל גם השוק החופשי כבר יודע שאין כזה דבר מושלם, הקהילה דואגת לעצמה ולא לחבריה, מושחתת כמו כולם היא רק רוצה להתקדם במעלה הדרגות, הבדסמית מול הוינלה המשעממת. היא תגיד שכל מה שעושים בקהילה זה במקרה בדיוק בול על הקשקש בטוח ושפוי, רק כדי שיפסיקו ללכלך עליה אנשים שקיבלו איזה תעודה.
אז איך נכריע? האם יש בכלל אמת כזאת אוביקטיבית למה זה בטוח ושפוי ומה לא?
המסקנה היחידה שאפשר לדעתי להגיע אליה זה שזה צריך להשאר דיון פתוח, ושכולם כולל מי שחושב ש cbt זה רק שיטת טיפול יכולים לדון ולהביע דעה גם אם מפתה להשתיק אותם עם צרוף קסם כלשהו של פוביה, ושאין איזשהי סמכות עליונה שהיא זו שיודעת.
את הדעה שלי לגבי מה זה בטוח ושפוי אכתוב אולי בפוסט הבא.