לפני 6 שנים. 15 בינואר 2018 בשעה 0:27
לא בא לי חוקים, כללים, תבניות, תפקידים, תנאים, צריך, חייב, אין דבר יותר משעמם מזה.
בא לי לבוא כמו שאני ולהיות שם איתך, ולהיות קשוב אלי ואלייך, לראות אותך ואת הרצונות שלך ושיהיה לנו כיף כל הזמן, לשנינו ולא רק לך, לשחק ביחד בלי לדעת מה הולך להיות, כשאין חייב ואין ציפיות.
לא רוצה להגיד שלא בא לי משהו רק כשזה בגבולות ומילת בטחון, לא רוצה להיות בובה רובוטית בפנטזיה של מישהי, לא רוצה להתמסר מראש ולהגיד שהאיברים שלי עומדים לרשותך, רוצה להחליט שמתמסר בכל רגע מחדש.
מה יכול להיות יותר טוב וחופשי מלהגשים את הרצון של שנינו בכל רגע ורגע? כששנינו נוכחים שם ואף אחד לא מרצה בכח אף אחד אחר? למה זה צריך לסתור את עולם הבדסמ?