סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיוחד כמו כולם

לפני 6 שנים. 27 ביוני 2018 בשעה 22:40

את שמה לי יד על החזה מתחת לחולצה, מחבק אותך חזק ולא רוצה שהרגע יגמר

לא מוכן להרדם כי אז יגיע הבוקר, ובבוקר את הולכת ולא חוזרת אלי, וישאר רק סימני נשיכה בצוואר, חיוך עצוב ותחתונים ששחכת למזכרת, למה לא יכולת לשכוח כרטיס אשראי, סטרפאון או לפחות איזה רב קו, אף אחת לא חוזרת בשביל תחתונים.

כשאת עוזבת זה קשה יותר ממה שחשבתי, לא זכרתי שכל כך כיף וטוב איתך ושוב צריך להשלים שזה לא יקרה שוב, ונשאר לי רק להתנחם בזרועות של אחרת כמו שהתנחמת בזרועותי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י