בהמשך לפוסט הקודם סיפורים מהשטח , עם שינויים מתבקשים ועם עובדות נכונות..
בצהרי היום הגיע זוג לסטודיו. לאחר כשעה אני שומע צעקות, לא הצעקות הרגילות,אלא צעקות אימה , דלת הסטודיו נפתחת, וגבר לבוש חלקית, קורא לי לבוא לעזור, תוך שניות אני נכנס, אני רואה את הגבר מתלבש במהירות, באמצע מיטה עשנה שוכבת מישהי בעירום, כבולה למיטה, עם כיסוי עיניים מוסר, וגאג שעדיין משתלשל מצווארה, הגבר התלבש במהירות לא הביט בנו , מלמל משהו על כך שהוא נשוי ,ולא יכול להיות מעורב בזה, ומיד ברח ויצא במהירות מהדלת. שחררתי מהכפיתות החבלים את האישה שהייתה רועדת המומה ושקטה.
עזרתי לה לקום והובלתי אותה למקלחת, היא נמצאת בסוג של הלם. כשנכנסה למקלחת, פניתי את הסדין השרוף, פתחתי לאוורור כל החלונות והפעלתי מזגן ומאוורר. לאחר זמן יצאה לבושה , ועדיין רועדת. אבל רגועה יותר עם חיוך מאולץ כזה של מבוכה.ורועדת.
החדר היה מאד מסריח מעשן המזרן שהיה בצידו שרוף ועדיין מעלה עשן מעט.
אז הבנתי ממנה שמה שהיה התנהל כך, שניהם נשואים, בפעם הראשונה נפגשו, הוא קשר אותה למיטה עם גאג וכיסוי עיניים. טפטף עליה טיפות שעווה. ובזמן מסוים הניח את הנר הדולק על צד המיטה, בצמוד מידי למזרן, והלך לחדר השני לחפש שוט מתאים. בינתיים, היא הריחה שמשהו נשרף, והחלה מרגישה את החום,התפתלה במיטה, ניסתה לקרוא לו, ויצא לה רק המהומים. לאחר קצת מאבק הצליחה להזיז את כיסוי העיניים ואת הגאג ולקרוא לו בצרחות אימה.את אלו אפילו אני שמעתי.. הוא הגיע במהירות, ושפך מים על המזרן שעלה בצידו באש. האש כבתה, הוא לא שחרר אותה מיד, אלא קרא לי לבוא. והתלבש מהר עד לאותן כמה השניות שאני הגעתי. כנראה חש הקלה שיכול להטיל זאת על מישהו אחר והוא לא יהיה מעורב. פתח את הדלת וברח בלי לומר מילה...
סיפור נוסף דומה אבל שונה מחר..