בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 11 שנים. 21 באוגוסט 2013 בשעה 17:33

את מחכה לי על ברכייך, חשופה למולי, זוחלת, מתקרבת אלי מגישה צווארך שאניח את הקולר , שאקשור את האזיקים על פרקי ידייך. משם את נעה על ידיים וברכייך מחוברת לרצועה ,וקרסי הברזל על פרקי ידייך נוקשים בקצב הליכתך ככלבה על הרצפה הבהירה . הרצועה מחוברת לקולר שמהודק לצווארך .נעה בראש מורכן לכיוון החדר הפנימי.ממתינה שאגיע .עוצרת במרכז החדר, התחת שלך מורם מעלה , מצחך נוגע ברצפה. ממתינה..אני מגיע בשקט, לאט, מרים אותך בשערך ובעזרת הרצועה, ללא מילים, אוזק ידייך לשרשרת המחוברת לתיקרה.

ניגש אל שולחן הצעצועים השחור בפינה, בוחר בשוט המתאים והיפה עבורך, בתחילה בצלפות קלות מלטף ועוטף גופך עם גידי שוט האדום.. הצלפות שמתגברות מידי כמה דקות , רואה שאת מתחברת עם העוצמה, מתרגלת לקצב ההצלפות החובטות בך בקול חד. מתקרב אליך. מלטף את התחת המאדים שלך , וחש כל וקשוב לכל נשימה שלך ..

אוהב להרגיש ,לראות ולדעת עד כמה הגוף שלך מגיב.

לגוף שלך דעות עצמאיות משלו, לא מה שחשבת, את לא היית מודעת כמה גופך צריך, כמה הוא רוצה, איך רועד ומחכה לעוד.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י