הדבר נכתב לפי בקשה,חציתי קו אדום, שלי,אישי במקרה זה,אבל למען ידידה שמבקשת סיפור?
יכול להיות שסיפור זה יקומם כמה מכם,אז עיצרו פה,והמשיכו לסיפור הבא..
הייתה זו חוות השפחות של אדון קורי,נחבאת בעמק הרים נידח שמשעול צר יחיד ומוגן מוביל אליה,עמק ירוק ופורה ,שנחל מים צלולים זורם בו, בשולי הנחל עלו עצים עתיקים ורחבי צמרת,עדרי הבקר והכבשים היו חוצים את העמק, נעים לאיטן בשמש הקופחת לכיוון האגם הגדול, הנוצץ והמבריק כמראה בתחתית העמק.
שטח החווה היה מוקף בעמודי ברזל, רק עם מרווחים קטנים ביניהם, וגדר נוספת עולה גבוה יותר , בחצר הפנימית, עם כחמישים מטר רוחב בין הגדרות.
בשטח הפתוח שבין הגדרות התרוצצו כלבי פרא,כלבים אכזריים,כלבים של רשע, ושל שנאה,אין אדם זר יכול היה להתקרב לחווה מבלי שיבחינו בו, היו מתקבצים הכלבים,בשקט, ממתינים ,סבלניים בצפייה, בתקווה כי אולי ינסה להיכנס לשטחם העובר בשביל,ויהיה לטרף .
בשביל המאובק העובר במקביל לגדר לכיוון השער , שיירת הלוחמים עוברת, שיירה של עגלות עמוסות שלל רב,בשיירה זו שבים הלוחמים מפשיטות על עיירות חסרות ישע והגנה הן במחוז הסמוך,והן במחוזות הרחוקים יותר. מפילים אימה ופחד ,ושמע אכזריותם שהגיע למרחוק,גרם לתושבים לברוח ולהסתתר, לא היה אף כוח שיכול או רצה לעמוד כנגדם.
פושטים היו ללא רחם,על עיירות קטנות,על חוות מבודדות, שודדים,גוזלים ושורפים , את הנשים לוקחים , את הצעירות מאד והנאות שבהן, מביאים לחווה ,לתאים שנבנו במיוחד לשם כך, תאים נקיים,מרווחים,עם מיטה, ואגן רחצה שבו מים נקיים שהובאו יום יום בידי שפחות מזדקנות.
את הנשים נשאו בעגלה,בכדי לא לפגום בערכן,קשורות עיניים וגוף,נתונות לחסדי הגברים הרבים שבאו בשיירת השלל.
אדון קורי היה מאד הקפיד על יחס נאות לסחורה החיה ,לא נתן ולא הרשה להשאיר סימן על גופן,ולו הקל ביותר ,והעונש היה חמור, מהיר, ואכזרי,פעם בשבוע היה נוטל אדון קורי את הזמנות השפחות שהזמינו האצילים בעיר, ויוצא היה עם הנשים הראויות,וחוזר לחווה עם סכום נכבד של כסף,ועם אספקת מזון טרייה,ומתנות נאות לחייליו הנאמנים.
ביושר מחלק אדון קורי את התשלום בין לוחמיו. לוחמים שהעריצו אותו,ובאותה מידה פחדו מפניו ,הנשים חדשות שבאו הועמדו בשורה ,עירומות לבדיקה ולבחירה,והיה אדון קורי עובר בין הנשים ,ממיין,לעתים שנראית הסחורה פגומה בעיני האדון , לוקחים אנשיו את האישה לדלת שבגדר,ומשליכים את הפגומה פנימה. הכלבים ממתינים,בשקט,כי ההמשך היה כה ברור, הייתה האישה רצה כושלת, צורחת מבועתת,והיו הכלבים נעים אחריה בשקט,מתקבצים סביבה ,והשקט חזר לשרור.
יום אחד הביאו אישה אחרת,היה בה משהו אחר מנשים אחרות,עקשנות ,ושנאה לאדון..
הייתה כה יפה, וידע האדון כי מחירה יהיה רב,והרי לא רצוי לבזבז סחורה טובה,הורה לעוזריו להביא אותה למולו,העמידו אותה על ארבע לפני האדון,היא השתוללה ,בעטה וירקה עליו,האדון סטר לה בחוזקה, ומייד,ובבעיטה השליך אותה ארצה.
נשאו אותה השומרים, והשליכו אותה קשורה בידיה ורגליה לתאה,שהתה בתא ללא טיפול,שהייתה צמאה זחלה אל המים וליקקה,על ארבע נעה לאיטה , החבלים המהודקים לחצו כאבו מאד,ומידי פעם היה האדון בא לבדוק,היא ישבה בפינה,לא נעה,רק מבטה מתמרד,שונא..
כשהגיע יום אחד משלוח שפחות חדש,החליט האדון לפנות את התא של הסוררת,והורה להשליך אותה לכלבים,הרימו אותה,שחררו את הקשרים, הסירו את החבלים,דמה שב לנוע ותחושת נימול בגפיה ,בקושי יכלה לזוז,כל שרצתה היה רק למות,ומהר. אז הרגישה עצמה מורמת באוויר,מושלכת אל האבק, אל הקרקע הקשה,הרגישה את הכלבים צובאים סביבה בשיניים חשופות מגרגרים בנשימות חמות על גופה ,רוצים לנגוס בבשרה.
נכנעת ,הרכינה צווארה,כופפה גיווה ארצה לקרקע ,המתינה למותה.
תנוחת כלבה כנועה..הכלבים נעו סביבה בנהמות קצרות. מרחרחים. היא לא נמלטה, אין מרדף.
כלב גדול מעט מהאחרים, נקי יותר הגיע,פינו לו דרך לעבור עד לגופה הנח באבק החם. הכלב, שליט הלהקה,הצמיד שיניו לצווארה,אחז בעדינות בצווארה אחר ליקק לאורך צווארה ועורפה בלשון חמה ולחה. שאר הכלבים הצטרפו וליקקו את גופה,לשונות לחים, חמים ומחוספסים,
האשה לא נעה,גופה כואב,שריריה תפוסים, והלשונות הנעים על גופה נעמו לה,התמכרה למגע ונותרה שקטה,נעה איתם.
החלו לדחוף אותה הכלבים בעזרת אפם ורגליהם,דחפו אותה לעבר מבנה ששימש את הגורים. והיו שומרי החווה מביטים ועומדים נבוכים,אדון קורי הגיע בריצה,מביטים היו ולא מאמינים.
הכלבים הקיפו אותה,שמרו עליה, זחלה לאט למבנה הקטן,שם הייתה מוגנת,שם הרגישה את החופש. נחה כך בשקט כמה זמן,ומידי פעם היה הכלב הגדול ניגש ובודק,מרחרח. אהבה לחוש ולהרגיש את תחושת הפרווה,את הכוח שהקרין,הריח שלו גירה אותה,נתנה לו להרגיש את תחושותיה ,חיבקה אותו,נעמדה על ברכיה וידיה ,המתינה לו,ידעה כי שלו היא.
והוא עלה על גפה הממתין ,נע עליה,חודר לתוכה ,ארוך בתוכה,נע בקצב קבוע ,היא מרגישה את ציפורניו על גבה,את נשמתו הכבדה,את לחות לשונו הניגרת,והיא מתענגת על גופו,על כי הסכים לשמור עליה,כי יגן עליה כי היא שלו,ומוגנת..
הייתה נשכבת על גבה,מלקקת בין רגליו החזקות השעירות,והוא היה מתמסר לעונג,והיו הכלבים האחרים מביטים,רוצים,ורק נהמתו וכוחו הרתיעו אותם.
והשומרים האמינו כי מכשפה היא,מגניבים היו אוכל ליד הגדר עבורה,מנחה בצלחת עבורה.
התחזקה, ושליטתה בכלבים הייתה מוחלטת, נקבת השליט היא. יום אחד יצאה מהגדר,עדת כלבים סביבה שקטה נוהמת,איש לא נע,היא נגשה למכלאה,בחרה לה שפחה צעירה,וחזרה איתה לבין הגדרות,ונעלה את הדלת שוב.
והייתה השפחה לידה,לספק את רצונה,למדה לרחוץ את הגבירה,לענג אותה,להכין אותה לשליט שיבוא לספק את צרכיו בה,והייתה השפחה שם,תומכת,ניתנת לשימוש לשאר הכלבים,שידעו כי הגבירה נדיבה היא.והיו הכלבים מגיעים,מתחננים בעיניהם ראשם שמוט ארצה, ישבנם מורם מעלה, מבקשים להשתמש בשפחה,והייתה נעתרת,ושפחתה הייתה כורעת על הארץ, פניה מטה,ממתינה לכלבים,ואחד, אחד ,ועד האחרון, סיפקה,נעה איתם,הרגישה אותם,והייתה שפחת הכלבים מלאה בזרעם,נשכבת על גבה,מחכה לליקוק המנקה,לשונות רבים חמים מחוספסים,שנעו על גופה בעדינות רבה מכל עדת הכלבים סביבה,הגבירה שלטה,היו הכלבים מחכים למוצא פיה,לתנועות ופקודות שלה.
רק כשהיה הכלב השליט מגיע, היא הייתה כורעת ממתינה, הוא בא מעליה בכוח, נכנס,נע בשליטה מוחלטת,לוקח אותה באדונות מלאה,והיא שם לרצונו,לספק צרכיו,לתת לו את סיפוקו,היא הזונה של הכלב החזק,היא תדאג כי ייהנה, יגן עליה,ישמור מפני רע.
