לפני 7 שנים. 18 באוגוסט 2016 בשעה 8:45
זוכר אותך, התמונה שלך חקוקה בזיכרוני ,רוקדת עירומה ומאושרת על הגבעה, בין פרחי הבר,יפה כל כך,שחומה, ומרחפת לך בנוף,תלתליך בוהקים בשמש החורפית,ישבנך אדום מעט,את מחייכת, נעה בעיניים עצומות,הרוח הנעימה מלטפת גופך,אהבתי לראות,אהבתי להרגיש,אהבתי לאהוב אותך,ירוק העשב הגבוה,צהוב חרדל הבר. עץ השיזף,ועץ השקד שהיו צמודים להם, מאוחדים כעץ אחד. ושם גם עץ הזית העתיק ובו, בין הענפים העבים עצמות גולגולת הפרה הלבנות, שבעבר הרחוק הונחו על ידי רועה כנראה... וזוכר את טרסות האבן העתיקות עוטפות את הגבעות,כל אלה הפכו לחלק מזיכרוני.
הם רק הרקע לך,הם היו כאן מאות בשנים,ואת רק לרגע,אבל זה הרגע שתמיד אזכור..