שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראש השבט מספר...

שהפנטזיה של שנינו הופכת למציאות אחת...

כל הסיפורים הם אמת..האמת שלי..

הסיפורים..חלקם מציאות..חלקם בחלקם..וחלקם לא...
לפני 7 שנים. 20 באוגוסט 2016 בשעה 8:43

ברגעים שהיא מתנשפת, עיניה עצומות ומכוסות,מתמכרת למגע, מרגישה בכל גופה את התנועות, את מה שחודר אליה,את מה שיוצא ממנה ,את מה שחם, את מה שכה קר, את מה שמענג, את מה שלוחץ, את מה שנוגע.
ליטוף ,מגע בד ,מגע גוף, שפתיים, לשון, ידיים החולפות בקלילות על גופה ,לופתות לעיתים, מכאיבות לעיתים, מענגים תמיד ,משדרים צמרמורות בכל הגוף למעלה ולמטה..
נעה לצדדים, קשורה לתקרה,ישבן לוהט אדום,ראשה על צידה, נושמת בכבדות ורגליה הפשוקות אחוזות במפשק העץ. ..
גופה נע קדימה, אחורה, ברכיה כפופות, נוגעת לא נוגעת ברצפה, תלויה על השרשרת מהתקרה,נמצאת לא נמצאת..
מרחפת בחלל אחר, תחושות של מציאות לא קיימת, התמסרות למגע,לכאב ולעונג.שם, לא שם..
בפה פעור, מתנשם, מתנשף, גופה נע בפראות, כולה עמוסת תחושות, תשוקות, התרגשויות , ממוקדת רק במגע, יודעת להרגיש כאב, מצפה בעיניים דומעות לתחושה הבאה, להפתעה , לא יודעת מה יקרה בשנייה הבאה, היא מוכנה לכל, זו הנתינה שבה ,היכולת לתת, בכאב ובעונג .מרחפת..לא נוחתת..רוצה עוד..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י