שירת הברבור

את על הבירכיים, הוא מוריד אותך, בכף רגלו,אל התנוחהה רגילה שלך, תנוחת הכריעה הזאת
הנוחה המוכרת, אתרועדת קצת,ציפיה,שומעת את קול השוט,חלקיקשניה לפני שהוא נוחת, על אחורייך, מתכווצת מההצלפה הראשונה, ניכנסת לכזה מצב דריכות כשעוד אחת ואחת ועד אחת ועוד עודעוד נוחתות עלייך, נילחמת נאבקת בכאב, מכסה את ראשך ופניך שלא יראה את המאבק, רק ישמע את הגניחות, ולאט לאט, את מרפה. הכל זורם, הכאב חולף עובר בכל הגוף, ממלא אותו, הרגליים רועדות,ועד שאת כבר מתרגלת, הוא מפסיק, עומד מעלייך בוחן את מעשה ידיו,מעביר יד על אחורייך הכואבים המאדימים, יכולה לדמיין את הסיפוק שבעיניו.

 

הוא מעביר יד מחליק אותה אל בין ירכייך,רטוב שם,חם, מתכווץ,הוא מעסה את הדגדגן, את גונחת, פותחת עוד קצת תהגלים, הוא מכניס, אצבע אצבע, לוקח את זמנו בניחותא,את מתחרפנת, נעה אליו,אבל יד על גבך,עוצרת אותך,תני לו את הזמן שלו, הוא מאגרף את כף ידו בתוכך,הולם בך בקצב שלו,ואת כמו לביאה ניכנעת מתחת הזכר שלה, הוא, קובע את הקצב, הוא מוביל אותך ,לאן שרק ירצה,משחק בך,מגביר מאט מפסיק חודר שוב,הסוגרים שלך מתכווצים,נפתחים נסגרים, מרטיבה מרטיבה מרטיבה...

ואז כשאת ממש,אבל ממש לפני ה-גמירה,הוא מפסיק,משאיר אותך ותאוותך בידך

כורע,מאחורייך,את שומעת אתהחגורה והרוכסן ניפתחים
רועדת רועדת

הוא חודר בנגיחה אחת עמוק אל תוך אחורייך הסגורים, מוציא ממך צעקה ראשונה, ואז,רק גניחות חייתיות, בעוד הוא הולם עמוק עמוק בתוכך מגביר מאט נוגח,משחק, מכאיב, אבל את רוצה עוד כאב, את שלו לעשות בך כרצונו, כנועה כולך, לא קיימת,רק,חור, שנועד לסיפוקו...
והוא בא, בשאגה, גם הוא,ורק אז,מניח לך להתקפל אל הריצפה, רועדת מגמירותייך את.