לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני חודש. 13 במאי 2024 בשעה 23:59

כשאני רוכנת על הברכיים מולו 

מתחת לגודל הגוף שלו

אני שוכחת את עצמי

אני הופכת את האיש הזה לאלוהים

לגדול מכולם

לישועה הבלתי מושגת

שום דבר לא חשוב יותר 

מהעונג שלו

אני שם לשרת

אני שם לשימוש

אני שם בשבילו

אני שם שלו

"ילדה טובה" הוא אומר לי ואני שומעת שהוא מרוצה

ואני נרטבת כל כך 

משחררת את הכל

"איזו ילדה טובה יש לי, ילדה מדהימה של אבא"

כן... אני ילדה של אבא... והאבא הזה אוהב אותי ובחר בי

והוא לא יעזוב

מצחיק או ביזארי או פשוט סוטה או אוליי בכלל נטול הגדרות 

עד כמה המילים שלו ממריצות אותי 

ואני נדחפת עמוק יותר עם הגרון על הזין שלו ושומעת אותו מתפלל לאלוהים דרך הריר והנזלת שלי 

ככה אני אוהבת

שמתפללים ממני

הוא ממלא את הגרון שלי בזרע האלוהי שלו ואני ממשיכה לחכך את הפנים שלי בביצים הענקיות שלו 

בזין האדיר שלו שממשיך לעמוד לכבודי 

אני מחבקת חזק את הרגליים שלו

ונותנת ללב ולמוח את מה שהם כל כך צריכים

חופש סוף סוף

נחת

מנוחה

אני משוחררת מעצמי

אני ילדה של אבא

"צריך לצלם ולמסגר את זה" הוא נוהם בזמן שאני מלקקת אותו מהביצים ועד לכיפה ומיישרת אליו מבט 

זה נכון. צריך. על התמונה יהיה כתוב - אהבת אב ובת. 

מוקדם יותר הערב ישבנו עם חברים ושיחקנו איזה משחק דבילי של קלפים. נתבקשתי לספר איזה שם אני נותנת לו תוך כדי סקס.

חייכתי, לקחתי שאכטה מהסיגרייה הארוכה שלי ועניתי בחיוך מבוייש ושובב "אבא"

כולם צחקו והתחילו להישמע שילובי מילים עם המילה "דדי" 

"לא לא" תיקנתי

"לא דדי. אבא." אמרתי בקביעה שלא השאירה מקום לספק

...

אבא שלי הלך 

ממזמן 

לפני 30 שנה 

הוא הכניס אותי לבטן של אמא

ואז רצה הגורל לקחת אותו ממני וממנה 

נשמתו עלתה למעלה חזרה לבורא

אבא שלי היה איש מרשים

יפה תואר

חכם, מצחיק, אוהב, מיוחד

כזה שכולם יודעים מתי הוא מגיע 

כזה שכולם יודעים שאצלו ימצאו אמת ונחמה

אבא שלי היה איש שאין רבים כמוהו 

רק לי הוא לא היה 

אפילו אמא זכתה בו 

אבל אותי הוא השאיר כאן לבד 

כי ככה היה כתוב לנו, אני יודעת 

אבל מי אמר שהמכתוב לא מלא בעקבות דם ודמעות?

...
"אני יכולה להשאר פה עוד קצת?" אני שואלת ומסתכלת למעלה בתחינה
"בואי שבי לידי" הוא אומר
"לא, כאן למטה אני רוצה" אני מבקשת
"בטח ילדה שלי, תנוחי"
ואני מערסלת את הפרצוף שלי צמוד לזין שלו ועל הירך העצומה שלו, עוצמת עיניים
הוא מלטף לי את השיער ומחבק חזק מלמעלה
"את כל מה שהייתי צריך" הוא אומר
"את השקט והנחת שלי, את מרגיעה אותי"
המגלומניה שלי חוזרת לפעום
איך אני אוהבת שמאכילים לי אותה
אבא אוהב אותי כל כך
אני כל מה שהוא היה צריך
אני יודעת להרגיע ולהרפות אותו כמו שאף אחת אחרת לא תוכל
אני הילדה שלו
שלומדת אותו, שנועדה לשרת אותו
וככה זה פשוט וברור ואלו הם סידרי עולם
...
מעניין אם אבא שלי אהב אותי
הרי אף אחד לא ידע להגיד לי
אמא אומרת שהוא ממש חיכה לי
והתרגש
הספיק לדעת שיש לו בת בדרך
אבל אוליי זה לא נכון
בכל אופן אני בטוחה שהוא התבגר כבר ושהוא היום מאוד אוהב אותי שם מלמעלה
בכל זאת הוא כבר בן 50+ ואני גם לא פרגית כל כך צעירה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השנה היה בלתי אפשרי
לא ראיתי דבר מלבד המוות של אבא ושל כל מי שמת במדינה שלנו אי פעם
בכיתי. חיפשתי את אבא בתוך עצמי. לא היה.
התגעגעתי אליו כל כך.

וזה עד כדי כך פשוט, בלי סופרלטיבים, כינורות, טקסים, צפירות ושאר המחוות.

אני מתגעגעת לאבא. 

כל יום. כל היום וכנראה - עד סוף החיים. 

ת.נ.צ.ב.ה

quero​(שולט) - מקסים ומחמם את הלב ❤️
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י