בשנה האחרונה חזרתי לעשן אחרי כמעט עשור
הגוף שלי צרח לשחרור והצלחתי להסביר לעצמי שפרחים בגיל 30 זה לא כמו פרחים בגיל 20
עבד לי ההסבר
אז הנה לכם הגיגים ירוקים מעורפלים
...
קיבלתי תפקיד בכיר מאוד
גדול מאוד
כזה שנותנים לנשים בגיל 45 פלוס
אבל לי יש רזומה של קשישה בפנסיה ולכן כנראה אני מצליחה לגשר על פער של 15 שנה
בכל אופן
התפקיד
הכי גדול שהיה לי עד כה
לנהל
המון
את כולם
בכסף
במעמד
בישועה
למה ישועה?
כי הנימפה שבתוכי מתמוגגת כשנושאים אליה עיניים
אני נכנסת לקומה ויש שקט חרישי
עוברת בין החדרים וכולם מעט נדרכים
מצפים
חוששים
מתמקמים במעמדם
בשעה שאני מרחפת במעמדי
איזה שטויות
בכל אופן התפקיד מפוצץ
אמרתי כבר לא?
אבל
קשה לי ההסתגלות
מאוד
אני מסיימת יום עבודה ורוצה דממה
אפילו החרמנות שלי מדלגת על יום והגוף שלי לא טעון
אני גמורה
מפורקת
תשושה
ולכן מעשנת לי לאחרונה לפני השינה
זה עוזר
זה גורם למוח להפסיק לנתח
להפסיק לחשב
לנוח
ולהפסיק לבלבל את המוח בכתב
כמו עכשיו
...
לילה טוב שלולית נפלאה