בת זונה.
אני מסתכלת עלייה - רצועת עור, עבה וכהה שנפתחת לאורך של כמטר להערכתי.
אני יודעת שאבוד, שלהתחנן עכשיו לסליחה ולהבטיח שוב שלא אעשה זאת – מיותר.
מעולם לא ראיתי אותך יותר נחוש בדעתך מעכשיו.
אני מסתכלת עלייה. זונה. נחה לה על הסדינים. כלכך חלקה ומבריקה, מאובזרת לה באבזם כסוף ונוצץ בקצה.
אני מבינה שזה הזמן שלי. זה הזמן להיכנס בה.
מבינה שאני נרדפת על ידיה כל החיים וזה הזמן לנצח את השדים (לפחות אלו שהיא אחראית עליהם)
אני מסתכלת עלייה ומתנתקת ממך. משאירה אותך מאחורינו. מחוץ למונולג שלי איתה.
אני נשארת לבד על הסדינים הלבנים האלה. יושבת, בוהה, מקמרת את הגב בחושניות להראות לה שזה המקום שלי ולא שלה, מכווצת את העיניים ומתחילה:
"תסתכלי עליי... תסתכלי עליי!" אני אומרת לה "את לא תפגעי בי הפעם את שומעת אותי?!, אני יותר חזקה ממך, את לא תכאיבי לי, אני לא מסכנה וחסרת אונים כמו שפגשת אותי בפעם אחרונה, אני לא תינוקת שלא מבינה מה נכון ומה לא, אני כבר יודעת להגן על עצמי.
את הולכת לגעת בי עכשיו נכון? את אוהבת את התחת שלי, את מתה עליו, זה נותן לך המון כוח - להכאיב לי. לראות אותי סובלת. סליחה מותק, את תאלצי לוותר על הסיפוק הזה מעתה ואילך. אין לך כוח יותר ואני כבר לא מפחדת. במקום שהתחת שלי יצתרך לספוג אותך אני רוצה לראות איך את מתמודדת איתו מעכשיו, כשהוא ייהנה כלכך כל פעם שתגעי בו, כשהרעב שלו אלייך רק יגדל ויבער ככה שלא תוכלי לשאת את זה יותר ותתחנני להישאר בין הלולאות במכנסיים של האדון שלי.
אוי... מסכנה, מה קרה? פגעתי בך? תסתכלי על עצמך. את נחה לך ככה מקופלת, קטנה, מגעילה. את מגעילה אותי את שומעת את זה?!?! אין בך כלום. את סתם רצועת עור מיותרת. את אפילו לא יפה. את לא מקשטת שום דבר. התועלת היחידה שלך זה להשאיר את המכנסיים במקום וכולם תמיד ממהרים להוריד אותם במילא.
תקשיבי לי כי אני לא אחזור על זה ולעולם לא ננהל דיון כזה או אחר בשום צורה שהיא.
את סיימת. סיימת את כל מה שעשית עד עכשיו. אני? כבר לא לרשותך. את לא יכולה יותר לצלק אותי. את גמרת כאן. את והכוח שלך - הוא נגמר אם לא הבנת את זה עד עכשיו. את לא יכולה להכאיב לי יותר, את לא יכולה לפגוע בי כמו שהיית רגילה. תסתכלי עליי טוב כי מעכשיו את הביצ' הקטנה שלי ואני אנצל אותך לכ"כ הרבה שימושים שאפילו לא דמיינת שקיימים. אז תשבי בשקט ותסבלי. תסבלי שאת גורמת לי לאושר, לי ולאדון שלי. קשה לך לדעת שאת עושה טוב לאחרים, זה שורף אותך נכון?
תשרפי. תשרפי לאט לאט. כי זה מה שמגיע לך. תסתכלי עליי פעם אחרונה כי עכשיו אני חוזרת אליו ויותר אני לעולם לא אדבר איתך.
תישכחי מזה שאי פעם היה לך כוח"
אני חוזרת אלייך. לעולם שלנו. לחדר. למיטה. לסדינים. לנוכחות שלך.
אני מסתובבת ומסתכלת עלייך, מהנהנת עם הראש להסכמה (לא שזה היה נחוץ לך). מושיטה את ידי קדימה ונעמדת על ארבע, מקמרת את הגב (כי אני יודעת כמה אתה אוהב את זה), מנמיכה את פלג גופי העליון, ומגישה לך על מגש של כסף את התחת האגסי שלי.
"בת זונה, בואי נראה מה את שווה עכשיו" אני מסננת לעברה.