אני יושבת עלייך.
רגליים מפוסקות. מכנס צמוד שמטמטם אותך ותחתונים ספוגות בין הירכיים.
אני כ"כ נהנת לטעום אותך, להרגיש את הלשון שלך על שלי, להרגיש את הידיים שלך מרפרפות עליי ולדעת שאתה יודע בדיוק מה אתה עושה.
אני מתענגת על כל שנייה ולא רוצה לעזוב, לא רוצה שהרגע הזה ייגמר לעולם
...
בעודי יושבת עלייך בפיסוק, רטובה, רוטטת וצמאה לעוד, מגיעה מחשבה למוחי והיא משתקעת לה שם.
אני מהרהרת לי מתי בפעם האחרונה הייתי כנה עם עצמי, עם אחרים בשעת האקט ומתי לא.
אני מנסה להבין אם כל צליל שבוקע ממני הוא הכוח שיש לך ומיומנות הידיים שלך או שזאת עוד הצגה שבחרתי לגלם בה דמות ראשית.
אני חוזרת אחורה עם עצמי, לימים שבהם אהבתי סקס ונהנתי ממנו, לימים שבהם אורגזמה וגמירה היו הדבר הכי מסעיר בעולם ואני מרגישה כ"כ רחוקה מאותו המקום.
יכול ליהיות שהתייאשתי? שוויתרתי על זה? על ההנאה בסקס, על הכנות, על האיבוד העצמי כשממריאים לשמיים.
...
היד שלך מעירה אותה מהרורי, חופנת ומחלצת לי את השד מתוך החזייה. אני לא מספיקה להגיב ושתי אצבעות שלך רוקדות להן מסביב לפיטמה שלי, מן טקס גירוש שדים שכזה - התעללות למען מטרה נעלה.
אני מרגישה אותן נלחצות ונסגרות על הפיטמה שלי ואני נאנקת, מתענגת על המגע הזה, על התחושה הזאת. אתה מהדק אותן עוד ועוד ואני מרגישה שעוד טיפה והפיטמה שלי פשוט תיתלש אבל אני לא רוצה שתפסיק, אני לא מסוגלת שתפסיק
...
שמעתי פעם על נשים שגומרות מגירוי בפיטמות או בחזה, חשבתי תמיד שזאת המצאה, פיקצייה, היה נראה לי לא הגיוני איך משחק במשהו כ"כ קטן (להבדיל הדגדגן) יכול לגרום למישהי להתפוצץ.
...
אתה לא מרחם עליי ואני יודעם שגם אין טעם לבקש, אבל אני לא רוצה. אני רוצה לראות כמה כאב אני יוכל לסבול, כמה רחוק תוכל לקחת אותי.
האצבעות שלך על הפיטמה שלי, הידיים שלך על גופי והרטיבות בין הרגליים שלי עושים את שלהם ואתה מרגיש שאני נעלמת, אתה אוסף אותי אלייך, מחבק חזק ומהדק עוד את האחיזה שלך בגבעה הקטה על החזה שלי
...
החיבוק הזה, החום הזה, "כן" אתה אומר לי "טוב לך" ואתה ממשיך להחזיק אותי. לרגע אני מאבדת את עצמי, את התחושה של הכאב, הרטיבות, שוכחת מהאורגזמה שכנראה קרבה ובאה ואני נעלמת לתוך החזה שלך. אני מייחלת לשבריר שנייה שכל העולם ייעלם והתמונה הזאת תיקפא ואני אשאר כך לנצח, בין הדיים שלך
...
אני מאבדת את השליטה על עצמי, הגוף שלי חג ונע בתנועות לא מוסברות ואני נתונה לך, לידיים שלך, לאחת שמכאיבה וגורמת לכולי לרטוט ולהרטיב והשנייה שמחזיקה ומחבקת כלכך חזק
אני נעלמת... נעלמת רחוק... עולה גבוה גבוה ו...
אוף! שוב השלט "עצרי" הזה
...
אני נזכרת ביום שהייתי צריכה לגלם דמות פעם ראשונה כי היה ברור לי שאחרת לא אצא משם.
אני חושבת שמאז נאטמתי. סגרתי את המיניות שלי ועכשיו כשאני עלייך אני כלכך כועסת על עצמי כי איתך אני לא רוצה להגיע לשם.
מה שיש ביני ובינך הוא שונה, ואוליי אני סתם שוגה לי באשליות. אבל האשליות האלה מופרכות ככל שיהיו מזינות לי כל תא בגוף וממלאות לי הכל.
התרגלתי שאף אחד באמת לא יבין מה קורה לי ברגע שבו אני הופכת את המיטה לבמה הפרטית שלי ומתנתקת, נעלמת. מגלמת לי שחקנית פורנו עם אופי כזה או אחר בשעה שאני נעלמת לי לתוך תוכי, מטיילת בממלכות אחרות, רחוק\ שאף אחד לא ייגע.
איתך - אני לא רוצה להגיע לממלכות האלה. אני רוצה שהמיטה הזאת ואתה תיהיו חלק מהם, שלא אצתרך לשחק יותר.
איתך אני לא רוצה לזייף.
...
שנייה לפני שאני נרדמת ואתה נעלם לשם איתי, הידיים שלך מטיילות עליי, אתה לא מסוגלת להתנתק ממני ואני כ"כ אוהבת את המגע שלך.
אתה מוצא נקודה, קטנה שכזו, בין השפתיים התחתונות לירכיים שלי, ואתה לוחץ עלייה.
גל של תחושות וזרמים שוטף אותי.
אתה אוהב את מה שאתה רואה ואתה ממשיך, ואני? אני לא מבינה מה קורה
אני הולכת לאיבוד ולא מצליחה להבין מה זה, אתה לא בתוכי, אתה בקושי נוגע, אתה... ו...אני מפסיקה לחשוב.
אני מתערבתת בתחושות, בזרמים החמים, ונכנסת לדואט עם הידיים שלך, שייעשו לי מה שהן יירצו.
אתה ממשיך ואני מאבד שליטה. אני מתחילה לאהוב את התחושה של ליהיות נתונה לך.
אני שוב מטפסת, לאט לאט, ואז מהר יותר, מרגישה שעוד שנייה ואני מגיעה לפסגה של ההר, אבל אני לא רוצה, בא לי שהעונג הזה יישאר לנצח.
"אל תעצרי" אני משננת לעצמי "אל תעצרי. תעופי" אני כאילו נותנת לעצמי אישור פנימי
ו...אני מתפוצצת, פורקת את כל מה שנאגר בשבועות האחרונים בין הידיים שלך, בתוך השפתיים שלך.
אני צונחת כמו נוצה מפלומה של אפרוח...
הכל נעלם, ואתה איתי, אתה כאן,
אתה שומר עליי
