סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני 10 שנים. 2 במרץ 2014 בשעה 22:21

אני אוהבת את מה שיש לך איתה

היא שומרת עלייך יציב

נותנת לך מה שחיפשת, מה שהיית צריך, היא אוהבת אותך כמו שאישה צריכה לאהוב גבר

היא מזכירה לי מעט את עצמי, כמה שנים אחורה, מאוהבת, מעריצה, נותנת, (אוליי נאיבית מעט)

היא משעשעת אותי, הרוך שבה, הצילצולים שלה, יש עונג בקול שלה ואם הייתי צריכה הייתי מדמה אותה למזרקה של אור שמש

אני חושבת שאם הייתי רוצה בחורה בשבילך הייתי רוצה אותה ולא אחרת

אוליי מעט, מעט אחרת, אבל ברוב הדברים - אותה

...

יש לי ארמון קלפים, ליתר דיוק, היה לי

בניתי אותו - קלף, קלף, העמדתי את כולם בשורות מופתיות

ובאלכסונים סימטריים,

כנראה פיספסתי בחישובים, כי עכשיו, הוא מתפרק, אוליי אחד מהם לא הונח נכון, למרות שניסיתי...

אוליי כמה איבדו את שיווי המשקל, למרות שהקפדתי

ארמון הקלפים שלי מתפרק ואתה עומד מתחתיו ולא מבין למה

למה זה קורה

אני מסבירה לך מהמגדל היחיד שעוד נותר עומד

"אני רוצה שיהיה לך הכי טוב, הכי טוב מתוק שלי"

ואתה עומד ומביט עליי,

מראה לי מנגד ארמון ובו הקלפים עוד עומדים, 

"זה הארמון שלי, של כולנו" אתה אומר לי

המון קומות יש בארמון שלך, המון חדרים, הוא גדול בהרבה משלי וכל החלל הזה נראה לי מעט מיותר

אני מסתכלת ורואה מטבח, חדר אוכל, אמבטיות, שירותים, חדרי ציוד בדסמי, חדרי ענישה

ארמון מפואר כיאה למלך כמוך

אתה מורה לי להביט בצד השני של הארמון, 

בצד השני יש חדרי ילדים - חדר ורוד - לילדה, חדר תכלת - לילד,

למעלה מתנוסס לו חדר ענק, במרכזו מיטת אפיריון ענקית והוא עמוס בכל טוב,

אני שואלת אותך "של מי החדר הזה" ואתה אומר לי - "שלי ושלה"

אני משפילה מבט ואתה ממהר להגיד "אבל את תמיד מוזמנת לישון איתנו"

"ובימים בהם לא אשן איתכם?" אני שואלת למרות שכבר בכלל לא אכפת לי מהתשובה,

אתה מסב את מבטי לחלק הראשון של הארמון ומראה לי שם, חדר גדול, מפואר, נוצץ, כמו שאני אוהבת

"זה שלך יפה שלי" אתה אומר לי

אני בולעת דמעות, בולעת חזק ככה שהכיווץ של השרירים נראה כמו החיוך הכי מאושר בעולם,

אני מביטה עלייך מהמגדל שלי שעומד רעוע על הקרקע וניפרדת ממך בתוך ליבי, משחררת אותך לישון איתה בחדר הזה

אתה קורה לי לרדת למטה ולהיכנס איתך לארמון הזה, אתה להוט להראות לי את החדר שלי

אתה להוט לחנוך אותי

אני מסתכלת עלייך, יותר אוהבת מאי פעם, ניפרדת ממך בעיניים שלי שכבר הפכו ללחות

והקלף האחרון נופל

אני צונחת תחת מפולת קלפים ונוחתת על הקרקע

 

אני שוכבת על משהו רך - המון דשא, ירוק, ירוק בהיר, חי, מלטף, רטוב, ריחני

אני מנסה להבין במה אני מכוסה ומרגישה קשיחות מעליי

איך שכחתי?

שמיכה של קלפי קרטון -  גדולים וצבעוניים, מכסה אותי.

 

blacklion - נהניתי לקרוא :))
לפני 10 שנים
Pixie​(שולטת) - ואו!!!!!!!!!!!!
מדהימה!
לפני 10 שנים
דון ואןרוד - כתיבה מעניינת בהחלט.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י