אני נאחזת בתחושת החוזק
תחושת החוזק מתודלקת באמצעות הכעס
הכעס נובע מדברים שאינם בשליטתי ומתוך ניפוץ פנטזיות קסומות
הפנטזיות נובעות מרגש, רגש עצום חם ואוהב
אני נאחזת בתחושת החוזק
...
"איזה כיף לקרוא את הפוסט שלך" אתה גוער בי בחצי כעס וחצי עלבון דרך הודעה "ממש יופי!"
שיט, הייתי בטוחה שהוא כבר נקרה בדרכך ובחרת להתעלם או להבין
"לא... אני..." אני ממהרת להסביר את עצמי אבל לא יודעת מה להגיד לך
"זה לא שאני לא רוצה, זה לא שאני לא מתגעגעת, זה לא שלא אכפת לי"
תבין
כשאני הולכת אין לי לאן לחזור
אין מקום להישאר
אם אני החלטתי שזה נגמר – זה נגמר גם אם הפירוק קשה מנשוא
אני יכולה להתמוטט, יכולה להיסחף לתוך מערבולת של רגשות, סבל ורצון לטפס על הקירות ולקשור סביב עצמי חבל
אבל זה נראה לי – לא יועיל לאף אחד
הלוואי והיינו חיים בעולם מקביל
"במרחק נגיעה מכאן..." כמו שאומרות מילותיו של יזהר אשדות
אבל המציאות שונה
מעצבנת, לא בשליטתי ולא בשליטתך – וזה הדבר הכי שנוא עלייך, אני יודעת
אתמול הרגשתי כאילו אני אחריי תקרית מביכה עם מחבת שנחבטה לי בראש והותירה אותי בשוק
ככה זה מרגיש כשאת מאבדת משהו
ולכן, אני אחדד את עצמי
אני רוצה אותך
אתה - אחד מהגברים המדהימים והמעטים שפגשתי עד כה
כשאני איתך אני נעלמת, נעלמת לגלקסיה אחרת ולא חושבת על אחרים אחרות ושאר מיני החיות
הלוואי והייתי יכולה להיות שייכת לך
אני כבר שומעת את הקול שלך מהדהד לי בראש " את בחרת ללכת ממני" וזה נכון, אני בחרתי
כי שנינו סיכמנו שהמצב לא מטיב עימי
וכשלי לא טוב – לך לא טוב
ככה זה עובד אצל נשמות מחוברות
אז אדוני,
שלך אני
לא פיזית
לא בנשמה
במחשבות, בחלומות ובפנטזיות – אני שלך
ובינתיים אני נאחזת לי בתחושת החוזק