לפני 10 שנים. 7 באפריל 2014 בשעה 17:20
"בנות, האם אמצא טוב יותר ממנו?" אני מסתובבת ושואלת את בנות הלוויה שלי
הן מסתכלות עליי כולן נחושות בדעתן ועונות פה אחד - "כמובן, את תמצאי הרבה יותר טוב ממנו"
אני שואבת מהן כוח, רצון להמשיך, היגיון, אהבה, חום
כל אחת יותר יפה משהנייה
יפות, טהורות וחזקות
אני מסתכלת עליהן וחושבת לעצמי
לפעמים, בין כל התכשיטים, הבגדים המפוארים, הדרמות בממלכה
אני שוכחת שיש לי אותן ושלפעמים בלעדיהן – הייתי לגמריי לבד
כל אחת מהן מכילה סיפור משל עצמה, עומק, ענווה ועינוג מסויים
"תודה לכן, אני אוהבת אתכן יותר מכל דבר" אני אומרת בעודי בוכה דמעות צלולות
"לפעמים, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן"
