אני רואה הבהוב שנובע מהטלפון שלי וניגשת לראות.
"היי ניקולט, יש לי שאלה טיפה מוזרה, אפשר?" – אני מקבלת הודעה מאחיה הקטן (18 וחצי) של חברתי הטובה ביותר
"בטח נשמה, דבר" – אני עונה כיאה למי שנחשבת ומחשיבה את עצמה כבת בית ומשפחה בביתם.
"איך אני יודע מה הגבולות של הבחורה בסקס?" – תמיד אהבתי את התקשורת ביני ובינו.
מדי פעם, פעם בשבוע או חודש שולח האחד לשנייה (או להיפך) הודעה הגורמת להרגשה כללית מצויינת והעלאה בביטחון העצמי.
השתעשעתי שהוא בחר לפנות דווקא אליי והשבתי בהודעה "תנסה, מקסימום תקבל לא, רק חשוב לקבל את ה'לא' הזה ולכבד. אנחנו מתות ש'מקשיבים לנו ומכבדים אותנו'."
"אוקיי" הוא עונה ומוסיף "חחחחחחחח" שמהווה תוספת בלתי נפרדת לכל הודעת טקסט בימינו.
"מי זאת ומה חשבת לנסות?" – אני בחורה אחריי הכל ואוהבת סיפורים ורכילויות ולכן אוספת כמה שיותר מידע על כולם, בכל מקום ותמיד.
"סתם סטוץ, חשבתי לנסות קשירות"
אני בוהה במסך ומחלקת במוחי לשניים את מה שאני קוראת:
- אחיה הקטן של חברתי הטובה כפי שמשתמע מהכינוי הזה, תמיד היה בשבילי כמו אח קטן. חמוד, משעשע, ילדון ועוד נשמה לדאוג לה. אין מה לומר ובשנים האחרונות הבחור באמת התפתח, רכש לו כמה סנטימטרים לגובה והתאבזר בכתפיים רחבות וידיים שריריות. שמתי לב גם, שבשנה האחרונה נוספה לו כריזמה וביטחון ואכן ניכר היה כי הוא גילה שישנם עוד כמה שימושים לאיבר המין (מה שכמובן, גירה את מוחי הסוטה כי מי לא רוצה להזדיין עם האח של החברה הכי טובה? לא? אף אחד? אוף, אוליי זאת רק אני).
לפתע נפל לי האסימון שהוא מזיין וכפי שהתברר בהמשך לא מעט מה שהופך אותו לזכר מן המניין שיכול לספק.
לא רק שהוא מזיין אלא שהוא לא מחפש אהבה ופשוט נהנה מחיי המין ומהעולם הרחב שנגלה מולו.
2. לחלק השני של המשפט – "קשירות".
הילד הזה שרכב לידי על אופניים עם גלגלי עזר, התינוק הזה שהתאהב פעם ראשונה בגיל 12 וכאשר נשבר לו הלב ישבתי עם אחותו וסיפרתי לו שיהיו עוד אחרות, הילד הזה כנראה כבר לא ילד והתינוק יצא מהחיתולים ועכשיו חפצה נפשו לקשור בחורות?!?
"בסדר גמור, תנסו אזיקים, מקסימום יהיה 'לא', ואז – תזכור אנחנו מתות על זה שמכבדים לנו את ה'לא' " אני עונה כגורם חיצוני וכמבוגרת אחראית
"היינו באזיקים היא התלהבה, חשבתי קצת להתקדם"
אוך, אני והמוח הסוטה שלי, אני ישר מתחילה לחשוב שלא מדובר כאן בפלפול של העיסוקים בחדרי המיטות אלא שיש כאן משהו מעבר.
אני מחליטה לזרוק מושג לאוויר ולראות מה תהיה התוצאה
"מה, שיבארי וכאלה?" אני שואלת
"איך את יודעת מה זה שיבארי?" אני מקבלת בחזרה ומבינה שפה – נפלתי.
"מה לך ולחבלים?" אני שואלת "בתמימות" לגמריי
"אני אוהב, להכאיב, לקשור, הרבה יותר מהנה מסתם סקס"
אני בצעדי דרדסים מנסה לברר אם הבחור נהנה משליטה והאם הוא מכיר את הבדסמ, אני יורה שאלה שנראה נועז לשאול את אחיה הקטן של חברתך הטובה ביותר אלא שהוא כבר לא באמת אחיה הקטן של חברתך הטובה ביותר, זאת אומרת, כן, אבל בשדרוג לגבר שרמנטי שנהנה משליטה (כנראה)
אז אני שואלת "אתה יודע מה זה בדסמ?"
"בטח, אני כבר איזה שנה בתחום"
בום!
נופצה האשלייה למליוני רסיסים, הילד שכבר לא ילד, הבחור שכבר בדרך ליהיות גבר, הבולבול שכבר כנראה הפך לזין מתפקד במשרה מלאה – בדסמי.
המוח שלי מתחיל להריץ את גלגלי השיניים שבתוכו ומה לעשות שהמערכת המוחית מחוברת ישירות למאגרי המים שנמצאים ברחם ובכוס שלי והכל נרטב בשניות ואני יושבת מגורה בטירוף מול הפלאפון.
אני מיד מנסה להירגע ומזכירה לעצמי שמדובר באחיה של חברתי הטובה ביותר אבל זה רק מחרמן אותי עוד יותר ואני ממשיכה לנטוף.
השיחה ממשיכה ואנחנו משתעשעים על כמה מצחיק ששנינו בעלי מכנה משותף – כן, במקרה אחותו היא גם חברה שלי – ואני יודעת שהעובדה הזאת מחרמנת אותו לא פחות מאותי.
כל המתרחש קרה היום בבוקר ומאז אני לא מצליחה להירגע, אני הולכת רוויית חרמנות ורטובה בטירוף, אנחנו מחליפים הודעות כל היום ומתגרים אחד בשנייה. המניאק הזה קלט אותי מהר ויודע ללחוץ בדיוק היכן שנכון ואני? נו, זונה חרמנית מהלכת. מתה כשפוקדים עליי.
תגידו, רק אותי מטריד שהוא אחיה הקטן של חברתי הטובה ביותר ושאני מתה להזדיין איתו?
