"אני יכול לזהות את רמת החרמנות שלך לפי הטעם שלך בפה והחום של השפתיים" הוא אומר אחריי שהוא עוזב לי את הפה...
אני משתנקת. אני אוהבת כשהוא מכיר אותי אפילו יותר טוב ממני.
אנחנו יושבים באולם קולנוע ואני מחככת את רגליי אחת בשנייה בעודי יושבת על הכיסא.
אני נוטפת. הוא יודע.
הסרט מתחיל. האולם ריק יחסית אבל לא ריק כמו פעם שעברה ולכן אין לי את האפשרות לרדת לריצפה ולראות את הסרט כשאני צמודה לרגליו וזה רק מדכא עוד יותר.
...
"שקט" הוא אומר "אף מילה" ואני יודעת שעליי לציית
יד לרגל ורגל ליד ואני אזוקה - פתוחה לשימושו, פרוסה לפניו.
אבל מסתבר שזה לא מספק את האדון שלי,
חבלים. ארוכים ועבים. שחורים. כאלה שאין סיכוי שאצליח לפרום או להשתחרר - הוא יודע שהכלבה שלו נוטה להלחם במה שמגביל אותה.
כל רגל מקופלת ונקשרת לצד אחר של המיטה.
אין לחכך רגליים, אין לסגור אותן בפניו. הכל שלו. אין לי איך להסתתר. עכשיו -אפילו לאלוהים אין טעם לפנות.
רק הוא - יכול לשמור עליי, רק הוא יחליט מתי הכאב מספיק, מתי הכאב מפסיק.
הוא תמיד מתחיל בעדינות, קודם זה השוט הקל, הרגוע, זה שזנבותיו מרגישות לי כמו ליטופים ואני רק מתגרה בו יותר, צוחקת בשובבות ומערערת על כוחותיו.
כשהוא מזהה שאני זקוקה לעוד הוא לוקח את אהובי לידיו. שוט שחור, עבה, זנבות מעור וכבדות שטנית.
אני מזהה את נשיכותיו של השוט עליי ויודעת שעכשיו אני מתחילה לכאוב.
הוא שורף אותי, צורם לי, מפלח לי את העור ומשאיר אותי מסומנת עוד הרבה אחריי.
אדוני, הוא לא אוהב כשאני מתנהגת לא נכון, הוא לא אוהב כשאני לא כואבת בזכותו.
הוא צריך את זה, לא פחות ממני.
הצלפות, המון, בשלל כיוונים ואיזורים ואני מאבדת את עצמי לכאב, מתענגת, מתמסרת.
אני לא נלחמת יותר. בהתחלה אני מתרגלת, בהמשך אני מתחילה לכאוב ואז מגיעה תחשות הבעירה, השריפה בכל הגוף, עוד רגע ואני לא אצליח לעמוד בזה...
ואז, זה מתחלף, אני מתאהבת בנשק שלו, מתאהבת בכל מה שינחית עליי, הכאב הזה מגרה אותי, חוסר הרחמים שלו מטריף אותי, הסיפוק שלו עומד מעל לכל
צרחות הכאב שלי מתחלפות באנחות עונג ופיתולים של הגוף, לא בכדי לברוח ולהתחמק ממנו אלא כדי לקבל עוד, לשרוף עוד, לכאוב עוד
הוא מפסיק. אני מתנשפת מעט, מגרגרת על המיטה ומנסה להשתחרר מהחבלים והאזיקים שעוקדים אותי לעצמי.
מבט אחד ממנו - מספיק לי - "שלא תעזי להשתחרר כלבה" הוא מפציר בי
"כן אדוני" אני עונה כנועה לו ומרגישה איך הטיפות יוצאות מתוכי
אני עוצמת עיניים, מתרגלת לעצמי מחדש, מנסה למצוא תנוחה נינוחה במצב המאוד לא נינוח שלי כרגע ובטוחה שהוא סיים את זממו בי.
כן ב-ט-ח. אני שומעת קול זמזום ובצורה בלתי רצונית הגוף שלי נזרק מעצמו לצד השני של המיטה עד כמה שאפשר.
אני שונאת את הויברטור הזה, אני שונאת כשהוא מכתיב לי את קצב הגמירות, אני שונאת אבל כל כך אוהבת.
אני פותחת עיניים והוא עסוק בשלו, ויברטור אחד לתוכי והשני ממוקם לי על הדגדגן - פה אני יודעת, שסוף העולם הגיע.
אני מתחילה לטפס במעלה האורגזמה, עולה במהירות מטורפת ושומעת ממרומי ההר את הקול שלו "את לא גומרת"
אני צונחת על הריצפה. אני לא מצליחה להישאר שם הרבה זמן ומתחילה לדהור לכיוון הפיסגה שוב, אני מותחת את החבלים שעוקדים אותי ומרגישה איך הם נחרכים לי בעור,
עוד שנייה אחת ואני מתפוצצת אבל אסור, אני שונאת שאסור לי. שוב צניחה לריצפה, שוב עלייה מתישה, מעייפת ומפרכת לכיוון האורגזמה.
אוקיי, הגיע הזמן לבקש, אני אומרת לעצמי.
"בבקשה אדוני, בבקשה תן לי לגמור"
"לא כלבה, את לא גומרת עד שאני מחליט" אני מתחילה לבעוט, אני לא יכולה להחזיק את זה יותר
"בבקשה אדוני, בבקשה אני מתחננת" אני משמיעה יבבות שאפילו לי נשמעות כמו יבבות של כלבה בגודל ממוצע
"אני מתחננת, אדוני, תן לי לגמור" אני מייבבת ובוכה, מתפללת שהוא יאשר
"ת-ג-מ-ר-י" - ואני מתרסקת, מתנפצת לאלפי רסיסים ומפזרת את אבק האוגרזמה שלי על כל המיטה.
הוא לא מפסיק. אחד תקוע בתוכי והשני חזק יותר על הדגדגן. אני לא מספיקה להתאושש והנה שוב זה מגיע...
...
"את לא יודעת מה זה רגלי?" הוא שואל תוך כדי שיחה בעודנו נוסעים באוטו ומקשקשים על הא ועל דה
"לא מאמי, אני לא יודעת" אני עונה כיוון שבאמת אין לי מושג מה זה אומר
...
"רדי על ארבע"
מתחשק לי להגיד לו "איזה ארבע ואיזה נעליים" אבל אני יודעת מתי עדיף לשתוק.
אני נשמטת מהמיטה ונעמדת על ארבע עם התחת אליו והראש מושפל,
עכשיו אני הולכת לחטוף על ההערה הזאת שזרקתי לו דקה לפניי כן.
"עכשיו כלבה, אנחנו נלמד אותך מה זה רגלי"
סעמאק! ידעתי שזה ייתנקם בי!
הוא מסביר לי מה פשר המושג ואני כמו כלבה צייתנית מדשדשת אחריו ומנסה להדביק את קצב צעדיו
הוא מתיישב על הספה ואני ממהרת להתיישב על הריצפה בין רגליו. אני אוהבת יותר מכל דבר את המקום הזה.
שוב אותו קול זימזום, אפילו לא שמתי לב שהוא הביא את זה איתו.
"עכשיו כלבה, זה" הוא נותן לי את הויברטור "לא יורד מהדגדגן שלך והפה שלך לא יורד לי מהזין"
אני מנסה להגניב איזה סימן או צליל שניגמרו לי הכוחות וארסנל הגמירות ריק לחלוטין אבל על מי אני עובדת - זה לא מעניין אותו.
...
תודה אדוני
