בגדול אני חושב שיש שני סוגים של אנשים בסגנון החיים הזה: אלו שגילו אותו בשלב כזה או אחר בחייהם, טעמו וראו כי טוב ואלו שזה תמיד היה טבוע בהם. אני שייך לסוג השני.
בתור ילד, אי שם בשנות ה-80, סרטים, סיפורים ותמונות בהם מישהו קושר מישהו אחר קסמו לי מאוד. כמה היה נדיר למצוא את זה בעולם לפני האינטרנט. דוגמאות שאני זוכר עד היום: סצנה בספר "מרוסיה באהבה" (ג׳יימס בונד) בה סוהרת רוסיה מענה אסיר, תמונות של אינקוויזיציה באינציקלופדיה (הייתי מתגנב לדפדף), ומשחק באזיקים זולים מפלסטיק בערכת משחק זולה של שוטר. כמובן שלא ידעתי לתת לזה שם, אבל זה כל כך ריגש אותי.
הדבר הזה, שלא ידעתי איך לקרוא לו, המשיך גם בשנות הנעורים, בראשית שנות ה90. אז התפתח לי הפטיש (כמובן שלא ידעתי שיש בכלל מושג כזה) ל..... ברזלים בשיניים. משהו בזה היה נראה לי שונה, מוזר, סוג של בונדג׳ (עוד מושג לא ידוע אז) וגם קצת השפלה. אגב, בדיעבד היום אני מבין שהחברה הראשונה שלי גם נמשכה לתחום, אבל לא ידענו לבטא זאת במילים ובבקשות מפורשות. הכל היה כל כך מפחיד והרגיש סוטה. מי ידע שיש עוד אנשים כמוני?
את החשיפה הראשונה לפורנו מסוג זה לעולם לא אשכח: סצנה בסרט זול בשם "כלא נשים" בו אסירה נענשת על ידי תלייתה מהשיער, וחוברת בדסמ שהעזתי לרכוש בחיפה בכרמל כאשר נסעתי לצו ראשון.
רק באוניברסיטה פרץ עולם האינטרנט, וגם אז הכל נעשה בהורדה איטית של תמונות בקבוצות דיון. אבל ההשפעה הפסיכולוגית היתה מדהימה, פתאום הבנתי שיש עוד אנשים כמוני בעולם, שאני לא לבד! כמובן שישראל איחרה בעשר שנים לפחות בהפתחות לבדסמ (וגם היום, אי אפשר להשוות את הדיונים בעולם, למשל, בפטלייף, למה שקורה בארץ. אולי אכתוב על כך בקרוב), אבל את השנים הללו ניצלתי לקרוא ולקרוא ולקרוא וללמוד. אני ממש מרגיש שדווקא היעדר המידיות של פורנו ברשת בשנים הללו תרמה לרמת הידע שלי בתחום. נדמה שהיום כל אחד שראה את 50 גוונים מרגיש כאילו יודע הכל......
לקח לי שנים לדבר עם אשתי על המשיכה שלי לבדסמ. אמרתי לה שאני לא יודע למה אני נמשך לזה, אני רק יודע שזה תמיד היה שם וככל הנראה תמיד יהיה. זה משהו שטבוע בי. ככל הנראה כך המוח של מחווט, זה לא משהו שבחרתי בו. שנים הרגשתי כל כך בודד, כל כך מוזר שזה מושך אותי וגם רגשות אשמה (למה שמישהו יתרגש מתמונות של יהודים מעונים באינקוויזיציה?). במידה מסויימת אני מקנא במי שמגלה את הסגנון חיים הזה היום, כמה קל לכם כאשר כל המידע זמין. במידה אחרת, פחות, כי דווקא כך קודם גיליתי את התחום ורק אחר כך הבנתי שקשור בסקס. לכן מבחינתי בדסמ זה יותר יחסים של אהבה ואמון מאשר חילופי נוזלים.
תודה שקראתם עד כאן. כל יום אני מקלף עוד שכבה ומגלה את האני האמיתי שבי. זו דרך ארוכה.
