יוצא לאור

אני חייב להודות, יש לי חולשה מטורפת לקול המלטף של דידו (Dido) בפרט, ולקולות נשיים רכים בכלל.

חלקכם אולי יחשוב שזה מוזר (ואלה שנמנים על החלק הזה יכולים לקפוץ) אבל פעמים רבות, כשאני שומע מוסיקה. אני פשוט מרגיש!!! מרגיש את המוסיקה, את הטון, את הרגש.

אין הרבה זמרים שעושים לי את זה, אבל דידו היא בהחלט נמנית על המיעוט שכן גורם לי להרגיש ואני "מרגיש" פעמים רבות את השירים שלה. מדהים כמה היא מורגשת אמיתית בשירים שלה.

הבית בו היא שרה

While my heart is a shield and I won't let it down
While I am so afraid to fail so I won't even try
Well how can I say I'm alive

מזכיר לי שכמה אנשים שפגשתי בשנתיים האחרונות, לא באמת נותנים לעצמם לחיות ולהרגיש אלא חיים בבועה, בועה מנותקת רגשית. מנותקת רגשית מאחרים ולעיתים, גם מעצמם.

דברים כאלה מזכירים ומבהירים לי כמה אני מחובר לעצמי.. ולזולת. זכיתי :)