היא לא אהבה סקס אנאלי. למעשה, התנגדה נחרצות. ואני לא יכולתי באמצע סקס להתאפק, להחדיר אצבע עמוק לישבנה ולזיין גם אותו תוך כדי שהיא מנסה למלמל מילות התנגדות מחד ולא רוצה לאכזב אותי מאידך. היא ידעה שגופה שייך לי והכל בכלל היה אז ונילי בהגדרה. לפני שהפנמתי שאני פשוט כזה ויש מקומות כמו הכלוב בהם אני יכול פשוט להיות אני.
תמיד אהבתי להכאיב במידה, תמיד אהבתי למתוח קצת גבולות, תמיד אהבתי להכניע, לצוות, להשפיל..
תמיד היה בי גם צד מטפל, מנחם, מחזק, מחבק, עוטף, מעודד, מרגיע, אכפתי..
לפעמים הצד הזה יוצא גם בלי שארצה. לפעמים גם כשאני בכלל לא רוצה שהוא יצא, כשאני נתקל במצוקה של אנשים שאני אפילו לא ממש מכיר והם, בכלל לא מעוניינים לעיתים בעצה.
לא תמיד פשוט עם ניגודים כאלה.. לפעמים יוצא דווקא הצד הפחות מתאים :(
אבל בינינו..אני קצת גאה בו, בצד המטפל הזה.. (אלה מכם שהכירו אותי מעט. יודעים מעט על כמה נתינה יש בי).
כל הכתיבה הזו... מזכירה לי שיר
http://www.youtube.com/watch?v=VdQY7BusJNU
