בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא לאור

לפני 10 שנים. 20 במרץ 2014 בשעה 23:20

היא לא אהבה סקס אנאלי. למעשה, התנגדה נחרצות. ואני לא יכולתי באמצע סקס להתאפק, להחדיר אצבע עמוק לישבנה ולזיין גם אותו תוך כדי שהיא מנסה למלמל מילות התנגדות מחד ולא רוצה לאכזב אותי מאידך. היא ידעה שגופה שייך לי והכל בכלל היה אז ונילי בהגדרה. לפני שהפנמתי שאני פשוט כזה ויש מקומות כמו הכלוב בהם אני יכול פשוט להיות אני.

תמיד אהבתי להכאיב במידה, תמיד אהבתי למתוח קצת גבולות, תמיד אהבתי להכניע, לצוות, להשפיל..

 

תמיד היה בי גם צד מטפל, מנחם, מחזק, מחבק, עוטף, מעודד, מרגיע, אכפתי..

לפעמים הצד הזה יוצא גם בלי שארצה. לפעמים גם כשאני בכלל לא רוצה שהוא יצא, כשאני נתקל במצוקה של אנשים שאני אפילו לא ממש מכיר והם, בכלל לא מעוניינים לעיתים בעצה.

לא תמיד פשוט עם ניגודים כאלה.. לפעמים יוצא דווקא הצד הפחות מתאים :(

אבל בינינו..אני קצת גאה בו, בצד המטפל הזה.. (אלה מכם שהכירו אותי מעט. יודעים מעט על כמה נתינה יש בי).

כל הכתיבה הזו... מזכירה לי שיר

Honeyfinger​(אחרת) - אתה צריך להיות גאה מאוד לא קצת גאה... ודרך אגב, אנשים שיש להם צד מטפל זה משהו מולד אפשר ללמוד את זה אבל זה לא זה ממש. אני מטבעי מאז ומעולם ״מטפלת״, אפילו בעבודה השניה שלי...
לפני 10 שנים
Platinum​(שולט) - מאוד גאה היה עשוי להישמע שחצני משהו, למילה הכתובה אין טון ואינטונציה. זה לא גורע מההערכה שלי לתגובתך, תודה :)
לפני 10 שנים
Honeyfinger​(אחרת) - אני לא חושבת שזה יישמע שחצני אבל הרי ברור שזו החלטה שלך. לטעמי למילה הכתובה כן יש לעיתים טון ואינטונציה, פשוט צריך לקרוא בין השורות.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י