הפעמים הראשונות שלי בעולם השליטה, היו אי שם בשנות ה90. מבלי לדעת שמה שאני עושה הוא שליטה. מבלי לדעת שיש עוד כמוני, מבלי לדעת בכלל שיש דבר כזה שנקרא בדס"מ.
אז, זה הלהיב אותי מאוד. סוג של חלום שהתגשם או אולי לחיות פנטזיה שבכלל לא ידעתי שיש בי.
כשהקשר ההוא הסתיים, התייחסתי אליו כאל הרפתקאה קסומה, אך לא מציאותית וחזרתי אל החיים ה"נורמטיביים".
אחרי שהתגרשתי, הגעתי שוב אל העולם הזה. הפעם תוך ידיעה והבנה ברורה שלו.
בהתחלה זה מרגש ומרתק. ממש להרגיש שוב שזה חלום שהתגשם. אבל במשך הזמן..זה כבר פוחת ופוחת.
לאט לאט, סף הגירוי עולה ועולה. נדרש הרבה יותר בשביל לעורר בי את החשק.
לראות עוד זוג שדיים? עוד כוס? זה כבר לא מרגש אותי.
לגלוש לאתרי פורנו? משעמם אותי לראות את כל הסרטים המבויימים האלה. עירום אומנותי הרבה יותר מרגש.
אני רוצה יותר, אני צריך יותר. הרבה יותר.
הרבה יותר מזיונים ריקים, הרבה יותר מאשר גירוי פיזי בלבד.
מחפש גם את הראש, גם את הלב וגם את הנשמה שיגיעו בעקבות הגוף.
והיום, בעולם האינסטנט, זה מרגיש יותר ויותר שהמדפים ריקים.
מצחיק שנראה שככל שאני מתקדם, אני מגיע לשום מקום
https://www.youtube.com/watch?v=AWtCittJyr0