זה היה בסוף שנות ה90 (אולי תחילת שנות ה2000... לא זוכר בדיוק) שהסדרה "חשיפה לצפון" שודרה באחד מערוצי הטלוויזיה כאן בארץ. אז, בימים ההם הייתי נשוי והיו כמה סדרות שנהגנו לעקוב אחריהן. לא זוכר את השמות של הסדרות האחרות אבל את הסדרה הזו, אני בהחלט זוכר לטובה. היא מסוג הסדרות שמצליחות לגעת. לגעת ולהשאיר חותם.
לפני כחודש, נתקלתי בכתבה באינטרנט על כך שהסדרה עומדת לחזור. כבר כותבים פרקים חדשים ובהמשך יתחילו הצילומים. זה עשה לי חשק לצפות שוב בסדרה. חיפשתי אותה ב Kodi, מצאתי ונשאבתי בחזרה.
לטובת מי למי שלא מכיר את הסידרה, ניגשתי לויקיפדיה והעתקתי את הקטע הבא:
"
עלילת הסדרה מתמקדת ברופא יהודי צעיר מניו יורק, ג'ואל פליישמן (מגולם על ידי רוב מורו), אשר עובר לעיירה הקטנה והמרוחקת סיסילי באלסקה, וההתמודדות שלו עם התושבים השונים והטיפוסים המיוחדים בעיירה.
"
יש משהו בסדרה הזו שגורם לי לחשוב שהייתי רוצה לגור שם, בעיירה הציורית סיסלי באלסקה. אם רק היתה במקום חם יותר :)
הפשטות, הכנות, התמימות והאכפתיות של הדמויות והקהילה והקונטרסט שלהם מול הרופא הצעיר שהגיע מהעיר גורמים לי לחשוב על כמה הסביבה בה גדלנו והמקום בו אנחנו גרים.. משפיע עלינו בכל כך הרבה מובנים.
בערים הצפופות, מוקפים בברזל, בטון וזכוכית.. למדנו להתבודד בתוך עצמנו. לפעמים, גם המשפחה הקרובה אלינו כבר לא יודעת עלינו הרבה, אנחנו לא באמת משתפים. והקולגות בעבודה, כמה באמת הם יודעים עלינו?
וכשאנחנו מכירים מישהו חדש, כמה על עצמנו אנחנו מוכנים לחשוף בסופו של דבר? לכולנו יש דברים שאנחנו לא מעיזים לספר.. לגלות.
לפעמים זה נדמה שאנחנו קצת שוכחים להיות אנחנו, קצת שוכחים מהי פשטות.
למדנו לשקוע בעבודה, בלימודים.. לקחת את העבודה הביתה ולהיות שקועים 24/7 בקריירה שלנו
ואז, מגיעה סדרה כזו, מזכירה ועושה קצת חם בלב.
אם לא ראיתם, אני ממליץ בחום.
