מנוי הזהב פג לו אי שם לפני כמה חודשים. פטירה במשפחה גרמה לי להשאיר אותו אפרפר לזמן מה. הייתי צריך את הזמן להתאבל, לעכל את הכאב, הצער ולהתרגל לתמונת החיים החדשה שפיסה ממנה נתלשה ואבדה.
יוצא לי לקרוא כאן מעט מדי פעם מעט הגיגים ו"דברי חכמה" רבים. כמעט בכל שבוע מישהו או מישהי מואילים בטובם לפרסם ולהסביר לאלה שלא יודעים פוסטים בהם הם\הן חולקים את חכמתם ומתארים:
- מהי שליטה אמיתית?
- מהו שולט אמיתי?
- מהי שליטה מנטלית?
- מהי התמסרות אמיתית?
- מהי נשלטת אמיתית?
- ועוד כהנה וכהנה
לפעמים זה מעניין לקרוא את הפרשנויות השונות שלרוב קובעות בפסקנות את הגדרת הכותב\ת לכל אחת מהשאלות. לרוב, יש אחידות או תמימות דעים בסיסית בין חלקן הגדול של התשובות בסופו של דבר. די הגיוני, הרי אף אחד מהכותבים לא המציא את השליטה בעצמו. הוא\היא רק מצטטים בחדש את פניני החכמה.
סבבה, אז הנה פורסם עוד פוסט שודאי יגרוף עוד לייקים ותגובות הזדהות (או אי הזדהות).
אבל מה הטעם בלצטט? לכתוב שוב ושוב את אותם הדברים? ולמה להצהיר בפסקנות שכזו שמה שנראה לכם נכון, נכון לגבי כולם\כולן?
ואיך זה? איך זה שלמרות כל הפוסטים וההסברים, לרבים\רבות יש הבנה לא נכונה לגבי מהי שליטה מנטלית בכלל?
מי קבע מה נשלטת חייבת לעשות כדי להוכיח שהיא נשלטת אמיתית ו\או ראויה?
מי קבע (מעבר לאמות מוסר ואנושיות) מהו שולט אמיתי?
מי בכלל יודע להגדיר באמת מהי שליטה אמיתית?
אי אפשר באמת לענות על כל השאלות האלה תשובות מוחלטות.
יש המון פנים לשליטה, כמספר הקשרים בין שולט\ת ונשלט\ת. עולם הבדס"מ הוא כאוקיינוס עמוק ורחב ידיים. וכל אחד ואחת צריך לקחת ממנו את מה שעושה לו טוב, במינון שעושה לו טוב, ומשם להתקדם לפי הרצון והצורך - עם מי שטוב לו\לה. זה כזה פשוט.
יש נשים רבות שנמשכות להתמסרות, אף אחד\אחת לא יכול\ה להגדיר להן מהי נשלטת אמיתית באמת, רק לכוון מעט.
גם המורה הכי מנוסה, לא יוכל לתת לתלמיד שלו יותר ידע מאשר יש לו למורה. זה לא אומר שהוא מורה גרוע. זה גם לא אומר שאם מדובר בתלמיד בעל פוטנציאל, הוא לא יוכל ללמוד עוד, ממקורות אחרים.
מורה טוב, ידע להגיד לתלמידו "אני יודע להגיע רק עד כאן, אבל יש מעבר לזה".
ואני, (שוב) עדיין כאן. מסתכל על הנוף המקומי ומחכה בסבלנות, לתלמידה שמחפשת את השונה.
ביצוע קצת שונה לשיר שבכותרת
