לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 6 שנים. 14 בינואר 2018 בשעה 13:42

לפעמים

בא לי סקס לנטוף!
להרגיש איך כל הגוף 
הופך לתאים של תאווה
פוערים כּוּס ופה.
משפריצים בכמיהה
מיצים של תשוקה 
שמטביעים את המוח
ומוחקים מחשבות.
מפיצים פרומונים עוקצניים
של צורך.
קפה סמיך של ערפול חושים
ימזג ללב 
ויוֹתִיר אותי נחשקת
ופעורה לעוד.
צורך טהור
של לכלוך הקדושה
במעשה אהבה.

שבוע של תשוקה

לפני 6 שנים. 11 בינואר 2018 בשעה 10:43

של זיכרון

פה ושם אני מוצאת שיש חוויות אני לא יכולה לבטא במילים
כל אות או מילה שאכתוב תתגמד לעומת התחושה של אותם רגעים.
לפעמים אני מניחה לזמן לעבור ואיתו מגיעות המילים המתאימות
ולפעמים אני חושבת, שאם הוא היה מצלם אותי באותם רגעים
התחושה הייתה יוצאת מהתמונה ומזכירה לי בדיוק
באיזה מקום הייתי באותו רגע.
לפעמים הייתי רוצה לראות את עצמי בעיניים שלו
ובעיניים שלו.
איך אני נראית כשכולי שם בשבילו ובשבילו
נו טוב ברור גם בשבילי :)
רוצה לראות איך נראית ההתמסרות שלי
כיצד מתבטאת העברת השליטה על כולי, על כל רגש, מגע ותחושה אליו.
כי איך אני מרגישה ובאיזה חלל אני מתעופפת, אני יודעת, אני חשה את זה ימים אחכ.
אבל המבט בעיניים, המבע של הגוף
השרירים שלכאורה מפסיקים לעבוד על פי רצוני.
הקול שלי שלא תמיד יוצא, הראש שעף יחד עם הסטירה שנוחתת
קווי הפנים שלי שמעוצבות מחדש בידיו
הגוף שמתקמר, מתקער, נפתח, נפער, נוזל
איך כל זה אני?
מתוך הערפל שאני מהלכת אני מרגישה את ההנאה והעונג שלו ושל האיש שאיתי
שומעת את המילים והקולות שהם משמיעים

אני זוכרת את היבבות שלי כשהאצבעות שלו ניגנו אל תוך העומק שלי.
אני מרגישה שהכל שם משתחרר, אין מעצורים אין שסתומים
אבל כמה הייתי רוצה לראות :)
כמה הייתי רוצה להיות לכמה רגעים
סיפור בתמונות.

אז אני רוצה....

מה עם להקפיא את מחוגי הזמן מידי פעם?




לפני 6 שנים. 9 בינואר 2018 בשעה 11:58

המילים, הקול, הכוונה
ובעיקר העונג הגדול
שהגוף שלי הפיק
בגלל העונג שהרגשתי ממנו כשהמילים הללו נאמרו
המקום הזה שלי אצלו
זה הדבר שהכי חרוט בי מליל אמש.
הידיים שמעכו לי את כל הגוף
השפתיים שנהנו משלי ומכל פלג גוף אחר שלי
כאילו הייתי עוגת שוקולד לוהטת...
הנהמות שמרעידות לי את השפתיים התחתונות
ומנזילות אותי ברגע
היין שבחרנו לפתוח איתו את השנה, שטעמו השתפר אפילו יותר
כשהוא נמזג לפה שלי ישר מהפה שלו 
בעוד ידי קשורות ועוטפות את העמוד התומך של הבית  :P
ליל אמש אינטנסיבי שרובו עדיין שוקע בתוכי
השאיר חותם עמוק ברגליים שרעדו עוד זמן מה אחר כך
הנפש שנפתחה עוד יותר לרווחה
והלב והגוף שבכל פעם הופכים יותר ויותר רעבים אליו.

אז חגגנו את ביאת השנה האזרחית מעט מאוחר - אפשר לומר שעשינו לה "ברית מילה" :)
זו הייתה מסיבה של הגוף והנפש שכרתו ברית לעוד שנה של הרבה יותר {ברכה שלו}









לפני 6 שנים. 6 בינואר 2018 בשעה 9:10


הידיים שלך מתלבשות לי על השדיים 
האצבעות אוחזות בפטמות מכתיבות לי את הקצב
למעלה למטה ועכשיו "תעצרי"
"הביטי לי בעיניים" - כפות ידייך נלפתות כמצבט סביב מותני
מקבעות אותי זקופה מבט לתוך עינייך.
הזין שלך תופח לו עוד בתוך החור הנוטף שלי
זע ונע לו בקצב איטי, נוגע ומועך כל עצב רגיש בדפנות הכוס שלי
ידייך מניעות אותי כלפי מטה מחדירות אותך עמוק יותר אל גופי
הדגדגן שלי עומד להתפוצץ ואיתו אני.
"תסתובבי" אתה שולף אותי ממך.
לופת את כתפי ומושיב את חור התחת שלי על הכיפה הרטובה ממיצי ומיצך
"שבי" אתה פוקד וננעץ בתוכי.
גניחת הכאב השקטה שיוצאת מפי מרחיבה את שרביט הקסם היפה שלך שבתוכי
ואתה מתחיל לנוע בי חזק וחלש, ימינה ושמאלה במעגלים.
אני מתערפלת. 
צווארי נכלא בבבקעת המרפק שלך ואתה חוסם לי את האוויר
וחונק אותי קרוב אליך.
הזין שלך כבר חלק מעמוד השדרה שלי
ואתה בברך אחת מפסק אותי רחב יותר
"חדור אליה" אתה אומר לההוא שיושב וצופה ממול
והוא בזקפה מתוחה ועבה חודר לכוס המטפטף ללא סוף
מועך ומוחץ את הבלון הקטן ומלא התאווה שלי
זה שעוד רגע ייתפוצץ כמו היה זיקוק ביום בעצמאות.
אין לי אוויר - רק אתה מידי פעם
פיטמה אחת בין אצבעותיך נמשכת כאילו היתה יויו
בודק את גמישותה
הגניחות שלך באוזני מסמנות לדגדגן שלי שהגיע זמנו
והקצב המהיר שהוא שעלי מרמז לי שתכף זה נגמר
ואני בחלל החיצון כולי שלך .
"תגמרי" 
ואני זיקוקי דינור ל תחילת השנה האזרחית ....

שבת שלווה לכולנו :)


לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 14:41


*להיות המנה העיקרית בארוחת הצהריים שלך
 וליבי יחרך ויסתמן כאילו היה על הפלנצ'ה.
*מידי פעם להיות הקינוח שלך בארוחת שישי
 וגופי יהיה לך כמו פונדנט שוקולד לוהט
*להיות לך לצורך
*שתבעל ותסמן אותי בך, גוף ונפש
*שתעשה אותי שלך בכל יום מחדש
*שתנעץ בי אותך, חורים ולב, כמו הייתי לוח מודעות
*שנתרגש מכל יום
*שנחווה כל מה שהדמיון מרשה
*שנה שבה תיבת ההפתעות שאני תפתח לרווחה


אז מה אם כבר ה 4.1 -
הידעתם ש -5.1 הוא יום חג בו מחלקים את מתנות הכריסמס?
אז חילקתי לעצמי ברכה\איחול
וגם לכם שנה של מתנות והפתעות שמגיעות מהלב

שנה אזרחית מלאה בתשוקה

לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 8:18

יש פנטזיה שהופכת לחלום
ויש חלום שמתפוגג אל תוך הפנטזיה
אני מתערפלת לי בין שניהם.
אנחנו זוג
שהליכה בשגרה לא ממש חביבה עלינו.

מודעים מאד לטוב וליופי שבין שנינו
וגם לחלקים שחסרים.
חיים הם פאזל.
זוגיות היא פסיפס של מיניאטורות.
בעדינות ובמגע של פינצטה
צריך כל פעם מחדש לעצב אותה
והכי חשוב, לחדש בה
להתחדש בה
לזכור שהוא הוא
ואני אני


 https://thecage.co.il/userpics/88409/normal_20180101_164522.jpg

בוקר סוער לכולם :)

לפני 6 שנים. 29 בדצמבר 2017 בשעה 18:15

לראות
את העיניים שלך
כשהמילים שלו או שלי
נפתחות אל מול עיניך
נפערות כמו הצורך שלנו
להיות בשבילך.

כל כך בא לי
לראות את תזוזת השפתיים שלך
כשאתה קורא, או מקשיב
למילים שנשלחו אליך
בלי מחשבהיתרה, מהבטן,
כמו שאתה אוהב
מילים שנוטפות הזדקקות אהבה.

בא לי
להיות רואה ואינה נראית
כשאתה מקבל מאיתנו מילים כתובות
או מדוברות
לשבת מולך ולגעת בתווי פניך
המתרחבות לחיוך ענק
והופכות יפות עוד יותר
משביעות הרצון שלך מאיתנו.

בא לי
לכרוע במקומי בין רגליך
ולראות איך הזין שלך
מתמתח, 
כדי לראות טוב יותר
את המילים ומשמעותן.

בא לי
להניח ראש
במשולש הביצים שלך,
להרגיש אותן
מתמלאות ומבקשות
שנבוא למלא את תפקידינו
בשבילך.

בא לי
לשכב על הגב מתחתיך
ולצלם לי בראש
כל תו בפנים שלך
כשאתה
קורא אותנו
 
ובנתיים אני אמשיך לדמיין...:)

שבת שלום אנשימים

לפני 6 שנים. 26 בדצמבר 2017 בשעה 8:49

להתגעגע אליך
כשאני לרגלייך

לחשוב על כל המערבולות שאתה גורם לי
כשאתה נעוץ בתוכי
הכי אני אוהבת
לערוג לך
כשעינך חודרות לתוך עיני
וידך מועכות את פני
"אל תסיטי מבט" אתה מורה
והלבה שבגוף שלי
חורכת את שלושתינו
אני הכי אוהבת
לרְצות בעונג שבפניך
כשאתה בפתח הכוס שלי
מחכה שאבקש יפה ובכוונה מלאה
שתמלא אותי בך
אני הכי אוהבת 
להיות לרצונותיך וצרכיך
כשאני שקועה בפינה שלי
בצוואר שלך
ואתה מפסל אותי לחשקייך
אני אוהבת
לחשוק בך
כשאתה חוגר אותך לצווארי 
ומוריד אותי למקומי
בנעיצת שיניים בעורפי
"כלבה קטנה שלי"
אתה שואג בשקט שלך
אני אוהבת
להתגעגע לך

כשאני תפורה לך לגוף.
אני אוהבת את
החיוך השבע שעל פניך

ששנינו כרוכים סביב הזין שלך

הלוואי והיה אפשר
פעמיים בשבוע ככה .... :)

בוקר של טוב 

לפני 6 שנים. 25 בדצמבר 2017 בשעה 15:04

שצריכות להיכתב
ויש כאלה שעדיף שלא תאמרנה
יש חלומות שצריך להגשים
ויש כאלה שכדאי לא להתעורר מהם
יש פנטזיות שאולי, רק אולי
כדאי שתשארנה נעולות
בארגז ההפתעות
או שלא.
יש רצונות שהופכים לפנטזיה
ויש פנטזיה שהופכת לרצון
ואז אללי
היא רק מחכה
שמנעול התיבה יפרץ
המילים יאוּלצו להאמר
הרצון יהיה פרוש לפניך
כמפת פיקניק בקרחת יער


הו רומיאו זו הייתה
פנטזיה נהדרת
אביר חלומותי שבא
מאגדה אחרת


לפני 6 שנים. 23 בדצמבר 2017 בשעה 18:23

ככה הגעתי באותו ערב
ושום דבר לא ירד ממני
עד שעזבתי.
נקשרתי, הוצלפתי
נחדרתי, נחנקתי
חיבקתי, וגנחתי
דיברתי, מצצתי 
נישקתי, אהבתי
נמצצתי ונצבטתי
רק מעט נרגעתי 
ורק כשיצאתי
הבנתי
שלא הופשטתי
:)


אפשר עוד בבקשה?

שבוע טוב אנשימים