לפני 6 שנים. 12 בפברואר 2018 בשעה 8:15
אתה מקבל את פנינו בכניסה משתהה שם קצת יותר ארוך מהרגיל.
אני עומדת קרוב קרוב במרחק נשימה בזמן החיבוק המתגעגע שלהם, אני רואה אותו יורד על בירכיו כשידו שפניו נצמדות למשולש ההוא בין הרגליים שלך, שהחל לתפוח ולצמוח מבעד למכנסיים.
הידים שלך נשלחת אלי אוחזות העצמות הלחיים שלי, מקרבות אותי אליך יותר, הגוף שלי נגרר בעקבות פני ואתה טורף אותי.
"האריה שָב רעב," אני מחייכת מבפנים ומתמסרת לתחושת הרעב שלי.
אני מרגישה את הגוף נפתח ומתחיל לטפטף. הידיים שלך מתלבשות שלי על השדיים, מועכות אותם כאילו אתה מתבל אותי בלימון.
האצבעות שלך סוחטות לי את הפטמות שכל טיפה ממני תישאר ותכין אותי טעימה יותר לך.
אתה אוחז בשערו, מסמן לו להתרומם, עוזב אותי ונכנס לביתך.
אנחנו אחריך, מנסים ליצב הליכה.
"יש בקבוק יין על הדלפק במטבח, תמצא את הפותחן וכוסות יין ותביא לשלושתינו," אתה מחכה שאניח את התיק וידך מלטפת לי את הישבן, אצבעותיך עוברות על שפתי התחתונות שמתחילות לנזול.
"אין לנו הרבה זמן היום והיא כבר מאד מוכנה בשבילי"
"היא רטובה עבורך מהרגע שאתה כותב - בואו" רעש של מגרה נסגרת נשמע במטבח, "ולפעמים, רק מהמחשבה שאולי תקרא לנו, היא כולה התרגשות." הוא ממשיך בזמן שאתה מניח יד כבדה על כתפי, מסמן לי לרדת על בירכי.
"רוצָה?" אתה פותח את החגורה ואני מהנהת בראש.
"תבקשי" אתה זז צעד אחד אחורה.
"אפשר בבקשה לפתוח לך את המכנסיים?" אני בקושי שומעת את עצמי, עיני עם חיוך נבוך מביטות בעיניך.
אתה מתקרב חזרה, מביט לתוך האישונים שלי, "כן".
אני פותחת את הכפור ואז את הרוכסן, ידי רועדות כאילו זו הפעם הראשונה.
הזין שלך מקפץ מתוח ושמח ולפני שאני מספיקה לומר לו שלום, אתה חונק אותי איתו.
"מצאת הכל?" אתה מסובב ראש לכיוון המטבח, ולא מתייחס לקולות חוסר האוויר שלי ולרעשי רפלקס ההקאה.
"כן, יש ירח מלא, אני רואה הכל בחושך." אני שומעת את מזיגת היין לכוסות.
אתה מתגלגל מצחוק, הזין שלך חודר עוד יותר עמוק אל פי, עיני מתחילות לדמוע כשאני נחנקת מהצחוק ומהזין שלך גם יחד.
"ממש התגעגעת אליו, תראי איך את מקבלת אותו לתוכך יפה." ונועץ אותו שוב עמוק בפי.
אתה אוחז בכתפי מרים אותי אליך שפתיך נעות וכמעט נוגעות באפי "זה חייב להיות קצר היום, את צריכה לגמור"
אתה מכופף אותי ומניח את פני על השולחן, חודר אלי בעצמה שמזמן לא הרגשתי. נכנס ויוצא כאילו אתה על 140 באוטוסדרדה של החיים.
כאב חד שהופך ברגע לעונג שמאיים להתפוצץ בתוכי כל רגע.
אני על הקצה ועל פי שאגות האריה שלך, גם אתה.
אתה עוצר, אוחז בי בשתי ידיך, מתחת לבית השחי, מצמיד אותי עם הגב אל העמוד שבמטבח ממש מול עיניו.
"ידיים למעלה ואחורה" אני שומעת אותך בתוך אוזני ואז פרצופי מתעוות מכאב כשינך ננעצות לי במורד הצוואר ואתה חודר אלי עמוק ונשאר ללא תזוזה. "תביא ליין ובוא" אתה מסובב חצי ראש לעברו ונוהם.
הוא מגיש לך יין, אתם משיקים כוסות, "לחיי הגמירות שבדרך." אתה מחייך ואתם לוגמים לגימה גדולה.
אתה בולע קצת, מניח את פיך על פי ומשקה אותי במה שנשאר.
"שים את הכוס בצד ובוא למקומך" אתה מתנתק מפי, הזין שלך ממשיך להתעבות בתוכי ועדיין לא זז מילימטר.
הוא נעמד על ארבע מאחוריך, יודע בדיוק מה מצופה ממנו.
אתה מתחיל לנוע בתוכי מתכופף ומניע עצמך בחוזקה, שפתי התחתונות נפערות עוד יותר ממטירות עליך את הנוזלים שלי, נבהלות מהעצמה ומתרגשות כאחד.
כאב העונג מתחיל לטפס למעלה ואני מייללת כגורה משתוקקת וגונחת כנמרה מתפנקת.
הנהימות שלך הולכות ומתגברות.
"תאונן את עצמך" אתה לוקח נשימה וממשיך לנוע בעצמה בתוכי.
הוא מענג אותך מאחור, וידו מטיילת מעלה ומטה על איבר מינו במהירות.
"ספרי לי" אתה עוצר לרגע ומסתכל עמוק לתוך עיני. אני משאירה מבט לרגע, עוצמת עיניים "היא באה" אני גונחת את המילים, אתה מותח את ידי יותר למעלה, מחדיר עצמך עמוק וגבוה ושואג את הגמירה שלך כשאני מתחילה לרעוד ולנזול ללא שליטה.
"תנקה אותנו, ואחכ תגמור" אני רואָה אותך נותן לו להתענג על הזין שלך, שעדיין עבה, מתוח, ומלא בטעם שלי.
בוקר של עונג
