שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 4 שנים. 28 במאי 2020 בשעה 7:57

לפעמים כל מה שבא לי לעשות
זה להניח ראש 
ולבכות
גם לצחוק
אבל לבכות.

ככה סתם ללא סיבה
אני צריכה לבכות אותי החוצה
לשטוף את הרצפה הפנימית שלי.

הראש זקוק וגם רוצה את החזה, הכתף, הבטן והידיים שלך סביבי ברגעים הללו.
דע לך שעבורי זה מידי פעם, כמו לגמור :)





חג שמח 
💜

spankindan​(שולט) - זה כל כך פשוט, כל מה שצריך זה מישהו שעם המינון המדויק של מכות בטוסיק, יגרום לזה לקרות...ואחר כף יעטוף אותך בידייך עד שהבכי יפסק :)
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - מאד פשוט 🙃
רק שמכות בטוסיק לא יגרמו לי לבכות 😎
ובכלל הדמעות לפעמים באות לבד, סתם ככה
🙂
חג שמח
לפני 4 שנים
נשלטת שולטת בנפשה - "כמו לגמור".... אולי אפילו במקום לגמור.
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - אולי 😎🙃
לפני 4 שנים
שולט ומפנק​(שולט) - כשאת מוצאת את האדם שאת יכולה
לבכות לו על כתף או הלב ולהרגיש שלמה עם עצמך
מצאת את ה אחד שלך
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - כן 🙂
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י