סקרנות מאוחרת

בא לי מאד לכתוב
למלא כאן מילים מילים ועוד מילים
לכל מילה יש משמעות של עולם ומלואו
ואז אני מבינה שאין מצב שהמילים הללו יבהירו לי במדוייק את המצב, המקום, התחושה, המבט, הרגש
והדיוק הזה שאצלי צריך להגיע עם המילים  {גם עם מעשים אבל כאן כבר למדתי שעדיף לא לדייק}
מתסכל אותי ומשאיר אותי כורעת ברך מול עצמי מבקשת שמישהו יקח ממנו, ולו לרגע או לכמה שעות :)
את האחריות הכבדה הזו של הבהרת והבנת עצמי מתוך עצמי :)

אז
אני נכנסת לכלוב (מעט מידי) כדי להשתחרר, כדי לקרוא את אלה שמצליחים לגרום לי להרגיש ולחוות את המילים שלהם בדיוק במקום בו:
השעווה נוגעת בעור,
במקום בו הסיכה ננעצת.
בדיוק במקום בו הקצה של הקיין נמרח על הבשר. 
בדיוק של הורדת האטב מהפטמה או משִפתי הכוס.
בדיוק הזה שלא רק הגוף נפער ומבקש חדירה אלא בעיקר הלב!

תודה בכוח
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=51260