לפני 3 שנים. 16 בדצמבר 2020 בשעה 8:46
משוועת אני
לידך החורטת
בעורי
את חום גופך
במשיכת
חוטי שעווה חמים
וצבעוניים.
בטיפות צורבות
מפסל עלי
את דרכך
כי אני היא
הכָּן שלך
והנני כאן
לא להראות בלבד
חג אורים שמח
:)
סקרנות מאוחרת
מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?את-הכול עשה, יפה בעיתו ...
החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
